"רק לפי ההלכה"? // בין הלכה לזוגיות

"כבוד הרב?" שאל הקול מן העבר השני.

"כן," עניתי.

"יש לי שאלה," המשיך השואל. "האם לפי ההלכה, אני אמור להודיע לאשתי שאני מזמין אורחים לחג?".

הרבנים הראשיים בשורת הנחיות לציבור: להרבות בתפילה, להשאיר גל שקט

חזקי שטרן|15:07

>> למגזין המלא - לחצו כאן

"אתה רוצה תשובה לפי ההלכה בלבד?" שאלתי בחזרה

"כן, רק לפי ההלכה," התעקש השואל.

"מצוין," אמרתי. "אז נתק את השיחה, חייג שוב לאותו מספר ובחר במענה ההלכתי במקום בשלוחת שלום בית."

הייתה שתיקה קצרה. "אוקיי, תודה," אמר המטלפן, ואז התמהמה. "אההה, רגע… כבוד הרב?"

"כן?" עניתי.

"אני לא מבין," אמר, "אני רוצה את השלוחה הזו של 'שלום בית' – אבל לפי ההלכה! אתה לא עונה לפי ההלכה?"

"תראה," הסברתי, "אתה בהחלט יכול לקבל מענה הלכתי. ה'שולחן ערוך' מלווה את האדם מרגע לידתו ועד מאה ועשרים, ובכל נושא ניתן לשאול רב ולקבל תשובה ברורה לגבי חובותיך ההלכתיות. גם לשאלתך הספציפית – האם ההלכה מחייבת אותך להודיע לאשתך על הזמנת אורחים לחג – תוכל לגשת לרב ולברר."

"אבל רגע לפני שתעשה זאת," אמרתי לו, "חשוב שתשאל את עצמך: איזה סוג של חיים זוגיים אתה רוצה לחיות? הבחירה היא שלך."

הלכתית ייתכן ויהיה מותר. זוגיות – זה שובר.

אפשר לחיות חיים זוגיים של 'חושן משפט' – חלק מה'שולחן ערוך' העוסק בדינים שבין אדם לחברו, חוזים, חובות וזכויות ממוניות. בזוגיות מסוג זה, לכל אחד יש תפקידים מוגדרים, חובות וזכויות. אם תתנהל כך, היחסים שלכם יהיו בעיקר רשמיים, כמו בין שותפים עסקיים. יש חובות, יש זכויות, ולא מעבר לכך.

אבל לא כל מה שמותר – בהכרח נכון. והאם אתה באמת רוצה קשר זוגי שנראה כמו חוזה? מערכת של זכויות, בלי הקשבה?

לחילופין, תוכל לבחור בחיים זוגיים של 'אבן העזר' – החלק ב'שולחן ערוך' העוסק בזוגיות, באהבה, ובבניית הבית מתוך קרבה והבנה. כאן, תוכל לבנות מערכת יחסים המבוססת על גמישות, התחשבות ושותפות אמיתית. כאשר תתחשב באשתך, תשתף אותה בהחלטות ותכבד את מקומה, תיצור אווירה שבה גם היא תראה אותך ותשקיע בך.

מערכת נישואין נבנית מהקשבה – לא מהוכחות והנחתות.

יחסים אלו אינם מבוססים על חובה יבשה אלא על חיבור עמוק, שמחזק את הקשר ומביא לתחושת ביטחון ואהבה בבית.

במקום לשאול "מה הדין?", כדאי לשאול גם – "מה נכון לקשר שלנו?"

שאלתו של המטלפן, על אף תמימותה, משקפת למעשה דפוס התנהלות רחב ומוכר ביחסים, שראוי לבחון לעומק. לעיתים קרובות, בניסיון להוכיח את צדקתנו בוויכוחים או לחזק את עמדתנו במצבי קונפליקט, אנו עלולים להשתמש בטיעונים ובאמצעים שמטרתם אינה רק להציג את עמדתנו, אלא גם לפסול או לבטל לחלוטין את לגיטימיות דעתו של הצד השני. תופעה זו יכולה להופיע במגוון צורות, לדוגמה:

• "ההלכה אומרת כך וכך, ולכן אין לדעה שלך קיום."
• "ככה זה אצלנו במשפחה."
• "אני מחזיק בדעה ההגיונית בוויכוח הזה."
• "בדברים כאלה רק נשים מבינות."
• "אישה לא יכולה להבין בזה, כי היא רגשנית מדי."

הנטייה הטבעית היא להגן על העמדה שלנו בכל מחיר, ולעיתים קרובות, מחיר זה בא על חשבון הכרה בערך דעתו של האחר. כשהוויכוח מבטל את הצד השני – אין כל כך סיכוי להקשבה מצידו.

אך האם זו הדרך היחידה לנהל ויכוח? האם עלינו לבחור בין צדקתנו לבין שלמות הקשר? האמת היא שקיימת דרך אחרת, בוגרת ויעילה יותר, המאפשרת גם להביע את עמדתנו וגם לשמר את הכבוד והקרבה. דרך זו דורשת מאיתנו לעצור לרגע, להבין שהצד השני אינו יריב שיש להביסו, וכי הכרה בלגיטימיות של נקודת מבטו אינה מכריחה את הויתור על עמדתנו. להיפך, היא פותחת פתח לדיאלוג אמיתי, שבו כל אחד מרגיש בטוח להשמיע את קולו.

ויכוחים במערכת זוגית הם הגיוניים, טבעיים ולגיטימיים. הדרך לחיות לצידם בשלום, ואף להפוך אותם לגשר לקירוב, היא דווקא על ידי כך שנצליח להביא את דעתנו ולהסביר אותה, בלי לבטל את הצד השני שבוויכוח.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

אפשר להיות צודק – ועדיין להרוס את הקשר.

ההלכה נותנת מסגרת. זוגיות – דורשת נשמה.

ולכן, אם יש לך שאלה על הלכה – תשאל את הרב.

אבל אם אתה שואל על הזוגיות – תשאל גם את הלב.

בהצלחה!