"אלמֻוַואחִידוּן" - השם שהעולם לא מכיר: הזהות הנסתרת של הדרוזים

השייח' ריאד חמזה בכפר יאסיף (צילום: ישראל שפירא)

בסיורי בכפר יאסיף, מבקר המועצה הדתית העליונה של עדת הדרוזים השייח' ריאד חמזה חושף את השם הקדום של העדה ומה גרם לשינוי השם לפני אלף שנה.

בין גבעות הגליל המערבי, בכפר יאסיף הציורי, משתרע נוף של דו-קיום מפתיע. דגלי ישראל ודגלי הדרוזים מתנוססים זה לצד זה, בכפר שמרביתו מוסלמי. כאן, בלב המתחם הקדוש לדרוזים "נביא אל-חאדר", השייח' ריאד חמזה מספר לנו סיפור מרתק על זהות עתיקה שהוסתרה מאחורי כינוי הַשְׁפָּלָה.

הסרט המלא: "חסיד אומות העולם שייח' ריאד חמזה הכניס את ישראל שפירא לסיור נדיר בנבי אל חאדר (אליהו הנביא) (צילום: מתוך ערוץ היוטיוב 'ישראל שפירא')

"אז לא נקראנו דרוזים, אז נקראנו אלמווחידון - זאת אומרת האנשים שמאמינים באל האחד והיחיד שאין אל אחר מלבדו", מסביר השייח' בעודנו מטיילים בשבילי הכפר העתיק.

כשמרן הרב שך זצ"ל הסביר: "הרב קוק שגה, אך אין זה עושה אותו ל'אויס גדול'"

חנני ברייטקופף|16:33

השם המקורי "אלמווחידון" חושף את עצם האמונה הדרוזית. המילה באה מהשורש הערבי "וחד" שפירושו אחד, ומתייחסת ישירות לעיקרון המרכזי של הדת - האמונה באל האחד והיחיד. בעברית המודרנית זה יהיה "המייחדים" או "המאמינים ביחוד האל".

מתי הדרוזים קבלו את השם "דרוזים"?!

"השם דרוזים אנחנו קיבלנו אותו לפני כ-1000 שנה פחות או יותר זה כאילו כינוי", מספר השייח', ובאמת - המחקר ההיסטורי מאמת שהשינוי התרחש במאה ה-11 לספירה, כלומר לפני כאלף שנה בדיוק.

השינוי לא היה בחירה של העדה אלא נכפה עליה מבחוץ. השם "דרוזים" בא מדמותו של מוחמד בן איסמעיל אל-דרזי, שהיה אחד ממפיצי הדוקטרינה הדרוזית במאה ה-11.

המוסלמים קראו לבני דת המווחדון "דרוזים" כדי להשפילם ולהראות את נחיתותם מול המוסלמים. זה היה למעשה כינוי של זילזול, שהפך עם הזמן לשם הרשמי שהעולם מכיר.

כך לדברי השייח, הדרוזים של היום הם אותם "אלמווחידון" מלפני אלפי שנים - רק עם תווית חיצונית שונה שנכפתה עליהם.

דמותו של אל-דרזי

מוחמד בן איסמעיל אל-דרזי היה דמות מורכבת שהגיעה מבוכרה לקהיר בשנות 1015-1017. לפי החוקרים הוא הצטרף לתנועה החדשה שהתפתחה מהאיסמעילים והפך לאחד המבשרים המוקדמים, אך כשגדל מספר חסידיו הפך אובססיבי למנהיגות וכינה את עצמו "חרב האמונה".

בכתבי החכמה, חמזה בן עלי הזהיר את אל-דרזי באומרו: "האמונה לא זקוקה לחרב שתעזור לה", אך אל-דרזי התעלם מהאזהרות. הסכסוך הגיע לשיאו כשהוא קרא מספרו במסגד הראשי בקהיר, מה שגרם למהומות ולהרג רבים מחסידיו.

בשנת 1019, חיילים טורקים של הפאטמיים התקבצו ונעו לעבר בתיו של אל-דרזי וחסידיו והקיפו אותם. אל-דרזי ואלה שאיתו התבצרו בבית, נלחמים במצורים מהגג ומהקיר. הצרים הרסו את הבית והרגו כארבעים איש עם אל-דרזי.

למרות שהדרוזים רואים באל-דרזי כופר, השם שלו נדבק לעדה כולה - אירוניה שהם חיים איתה כבר אלף שנה.

המשך יבוא...