סוגיית גיוס החרדים לצה"ל בכלל, וגיוס בני הישיבות בפרט, מעסיקה את הציבוריות הישראלית זה עשרות שנים, כאשר פעם אחר פעם הנושא עולה לדיון, ההבטחות של הפוליטיקאים ניתנות בעוז - עד לפתרון החדש, שיידחה על-ידי בג"ץ, וחוזר חלילה.
בשנת 1999 הקים ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, את ועדת טל - ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס צבי טל, שנועדה לעסוק בסוגיה הלוהטת ולהגיע להכרעה בנושא הדיחוי משירות בצה"ל הניתן לבני הישיבות במסגרת הסדר 'תורתו אומנותו'.
חברי הוועדה בעת ההקמה היו יצחק הרצוג, שאז כיהן כמזכיר הממשלה; עו"ד יעקב וינרוט; הרב אשר טננבוים, יו"ר ועד הישיבות; אלוף (מיל') משה נתיב; ניצב (בדימוס) ישראל סדן; הרב מרדכי קרליץ, ראש עיריית בני ברק דאז; חיים ישראלי; עו"ד רחל סטוביצקי; עו"ד יהושע שופמן. מזכיר הוועדה היה עו"ד אייל נון.
ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה לאחר שבג"ץ קבע בעתירות שהוגשו נגד דחיית השירות לבני הישיבות כי אין לשר הביטחון סמכות לקבוע את דחיית השירות ללא שהדבר הוסדר בחקיקה ראשית. הוועדה שהוקמה התבקשה להסדיר את העניין, באמצעות גיבוש מתווה שיאושר בחקיקה.
נקודה מעניינת בסיפור של ועדת טל היא העובדה שמי שהוביל את העיסוק בנושא ואת קבלת ההכרעות היו דווקא אנשי 'דגל התורה', בעוד תנועת ש"ס סמכה את ידה לחלוטין על ההחלטות שתקבל המפלגה הליטאית, ופעלה לפיהן - כפי שנחשוף בהמשך.
מי שהוביל את העמדה שתמכה בהשתתפות החרדית בוועדה היה מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, כשהוא מקבל גיבוי מוחלט של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, כאשר שניהם היו אז מנהיגי 'דגל התורה'.
יצוין כי במהלך דיוני הוועדה, ביקרו חבריה אצל מרן הגראי"ל שטיינמן ומרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, כדי לשמוע את העמדה החרדית בסוגיה. הגר"ש וואזנר אמר לחברי הוועדה כי הבחורים שלא לומדים "אין תורתם אומנותם, ורק הם אינם פטורים משירות". בהמשך, הם ביקרו גם בישיבת מיר ובישיבת פורת יוסף, ושוחחו עם ראש הישיבה חכם שלום כהן זצ"ל.
'כיכר השבת' חושף כעת את שהתרחש מאחורי הקלעים בין המפלגות החרדיות. היה זה כאשר ראש הממשלה דאז אהוד ברק, ביקש לשמוע אצל מנהיג ש"ס מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, את עמדתו באשר לוועדה ולדיוניה, כמו גם כיצד תנהג ש"ס בהצבעות על החוק, כאשר אז בראשות התנועה עמד אלי ישי.
ל'כיכר השבת' נודע שמרן הגר"ע יוסף הבהיר לאהוד ברק כי הוא סומך את ידו על חבר הוועדה הרב מרדכי קרליץ, שמונה בשליחות מרן הגראי"ל שטיינמן. "מה שקרליץ יגיד, ככה נעשה", התבטא מרן זצ"ל, כשכמובן קרליץ היה כפוף להכרעותיו של מרן הרב שטיינמן.
גורמים שהיו מעורבים באותם ימים בתהליכים שהתרחשו סביב החוק, הסבירו ל'כיכר השבת', כי "מרן הרב עובדיה סירב לדון בכל הסוגיה ולהיכנס לפרטים, הוא סמך לחלוטין על קרליץ והכרעתו של מרן הרב שטיינמן, ומה שהם החליטו - הוא תמך".
לדבריהם, "אותה סיטואציה היתה גם עם מרן הגרי"ש אלישיב, שלמרות שבאו אליו וניסו לדבר על הוועדה ובעיקר נגדה, הוא סירב לשמוע, ושוב ושוב אמר כי יש למרן הרב שטיינמן את הכתפיים הרחבות להכריע בסוגיה, וסמך לחלוטין על הכרעתו בנושא".
אחד הרבנים שעסק רבות בנושא, מציין בשיחה עם 'כיכר השבת', כי "אנחנו רואים בבירור שההיסטוריה חוזרת ושבש"ס שומרים על המסורת ועל דרך ההנהגה של מרן זצ"ל בסוגיית חוק הגיוס. תמיד היה ברור שמרן הרב עובדיה זצ"ל, סמך על הכרעת מנהיגיה הרוחניים של 'דגל התורה' בסוגיית גיוס בני הישיבות, הוא הבהיר שוב ושוב שעמדתם והכרעתם מקובלת עליו לחלוטין. אז היה זה מרן הרב שטיינמן שהכריע, ובימינו זה מרנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש, שהכריעו בעד חוק הגיוס שהובא בימים אלו לדיון בוועדת החוץ והביטחון, ובעקבות כך ראינו תמיכה בחוק גם של מועצת חכמי התורה".
לדבריו, "כל אותם שמצדדים שוב ושוב בהמשך הנהגת ש"ס לפיו דרכו של מרן הרב עובדיה זצ"ל, צריכים לאמץ את הנהגתו האמיתית שבסוגיה הזו הוא קיבל את הכרעתם של מנהיגי 'דגל התורה', כאז כן היום - הגם שהיום אנחנו רואים את נציגי ש"ס, אריאל אטיאס וח"כ ינון אזולאי, מעורים בפרטי החוק, אבל בסופו של יום ההכרעה התקבלה קודם אצל 'דגל התורה', ובעקבות כך בש"ס".
יוזכר כי לאחר פרסום מסקנות ועדת טל, התעוררה מחלוקת גדולה בקרב הציבור הליטאי. מרן הגראי"ל שטיינמן שיגר מכתב תודה לרב מרדכי קרליץ, "על המאמצים הגדולים שעשית למען שכל בחור ישיבה יוכל ללמוד תורה כל זמן שירצה בלי שום הגבלה", ולמכתב צירפו את חתימותיהם גדולי ישראל ובהם הגר"נ קרליץ זצ"ל, הגר"ג אדלשטיין זצ"ל, הגרב"ד פוברסקי, וראשי ישיבות נוספים.
לעומת זאת, היו ראשי ישיבות שהתנגדו לשיתוף פעולה עם הוועדה, בהם הגרמ"י לפקוביץ, הגרמ"ש שפירא - שאף פרש ממועצת גדולי התורה, הגר"ש אוירבך ונוספים, כשבמהלך דיוני הוועדה היו ראשי ישיבות וחברי מועצת של 'דגל התורה', שהביעו התנגדות לבצע שינויים בהסדר תורתו אומנותו.
בשנת 2000 הוגש הדו"ח של הוועדה ובשנת 2002 אושר "חוק טל" בכנסת ברוב של 51 חברי כנסת מול 41 מתנגדים וחמישה נמנעים. התומכים בחוק היו חברי הכנסת מהליכוד, חברי הכנסת החרדים וחלק מחברי הכנסת של המפלגות ערביות.
בשנת 2007 הכנסת האריכה את תוקפו של החוק בחמש שנים, ובשנת 2012 בג"ץ קבע כי החוק אינו חוקתי וביטל אותו.
0 תגובות