דלג לתוכן הראשי
היסטוריה ואקטואליה

"אפילו הדגים שבים רועדים"- מה המקור לאמרה ה'אלול'ית?

מדי אלול חוזרת ועולה האמרה: "באלול אפילו הדגים רועדים". מהיכן מקור אמרה זו?! | מתברר כי המשגיח הגה"צ רבי מרדכי שוואב זצ"ל ממונסי הוא החוליה שמקשרת בין הסוגיה התלמודית לאמרה העממית ביידיש (היסטוריה)

דגים בים (נוצר באמצעות AI)

פרק א': מדי אלול, בין ראש חודש לראש השנה, חוזרת ועולה אותה אמרה עממית: "באלול אפילו הדגים רועדים". מהיכן מקור אמרה זו?!

המקור הראשון נמצא בנבואת הושע (ד, ג) המתאר חורבן שמקיף את כל רבדי הבריאה - חיות השדה, עוף השמים, וגם דגי הים:

"עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאֻמְלַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ בְּחַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְעוֹף הַשָּׁמָיִם וְגַם דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵפוּ".

המילה "וגם" היא המפתח. היא באה לומר: אפילו הדגים, שבדרך כלל נשארים מחוץ לתמונה, הפעם נכללים. חורבן שמגיע עד למעמקי המים הוא חורבן מוחלט במיוחד.

במאמר זה ננסה להוכיח ש"וגם דגי הים" מנבואת הושע, נהפכה במרוצת הימים והשנים להצהרה המפחידה "אפילו דגים שבים רועדים".

• • •

הגמרא במסכת קידושין (יג ע"א) עוסקת בהשוואת חומרת עברות. ובתוך הדיון היא מגיעה לנקודה שנשמעת כמעט מפתיעה: העוברים על איסורי עריות - כך אומרת הגמרא - גורמים לחורבן חמור אף מזה של דור המבול. השאלה המתבקשת היא: איך אפשר להיות חמור מדור המבול? הרי המבול היה חורבן עולם.

והתשובה נמצאת בכך שהדגים, שחיים במים, לא נכללו בפסוק. הם המשיכו לשחות בעוד העולם כולו טבע סביבם.

לעומת זאת, בנבואת חורבן הושע - "גם דגי הים יאספו" – גם הדגים נכללו בחורבן יותר מדור המבול.

מכאן קצרה הדרך אל הימים הנוראים. אם יש מושג של דין שמגיע עד לדגים, הרי שראש השנה - יום הדין הגדול ביותר בשנה - הוא בדיוק הרגע שבו הרעיון הזה מקבל את מלוא משמעותו. כל הנבראים, בלי יוצא מן הכלל, עומדים באותו יום למשפט. גם אלה שבדרך כלל נשארים מתחת לפני השטח.

מהיכן הגיע המושג "רועדים"?!

המשגיח הגה"צ רבי מרדכי שוואב זצ"ל ממונסי הוא החוליה שמקשרת בין הסוגיה התלמודית לאמרה העממית ביידיש.

הרב שוואב מסביר: הפתגם "אין אלול אפילו די פיש אין דער וואסער ציטערן" - "באלול אפילו הדגים במים רועדים" - נובע בדיוק מההבנה שמשפט הימים הנוראים חמור יותר ממשפט דור המבול. שם, כזכור, הדגים ניצלו. כאן, בראש השנה, כל הנבראים - כולל הדגים - עומדים לדין.

במרוצת השנים האמרה יוחסה לאישים שונים ודמויות רבות ושונות - רבי ישראל סלנטר, החתם סופר, הבעל שם טוב ואחרים. ריבוי הייחוסים הזה, דווקא הוא, מלמד על האופי העממי האמיתי של האמרה.

ישר כח לידיד נפשי הרב מרדכי יעקובוביץ ששיתף אותי בתובנה זו.

  • ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

1 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
ובקיצור - אין לזה שום מקור בחז"ל...
מאור

תוכן שאסור לפספס:

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות חרדים: