מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, פנה במכתב רשמי אל יושב ראש ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, חבר הכנסת בועז ביסמוט, בנושא הצעת חוק שתמנע מעצר בני ישיבות והכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
בפנייתו מבקש מזכיר הממשלה לקדם מהלך לפתיחת הליכי חקיקה ממוקדים להקפאת ההליכים הפליליים ללומדי תורה באמצעות הוראת שעה.
פוקס מציין בפתח דבריו כי כתוצאה ישירה מפסיקת בג"ץ, נשללו כל תקציבי הישיבות שבהן לומדים תלמידים חייבי גיוס, ואף הוטלו עליהם ועל בני משפחותיהם סנקציות כלכליות שונות, הכוללות שלילת הנחות במעונות יום, בצהרונים, בביטוח לאומי ובדיור.
בעקבות זאת, הייעוץ המשפטי לממשלה הורה לצה"ל לבצע מבצעי מעצרים תכופים בשיתוף משטרת ישראל, ללא הבחנה בין תלמידי ישיבות שיושבים ולומדים לבין כאלו שאינם לומדים. מהלך זה, "אשר מיושם למרות חוסר התערבות קודמת של הייעוץ המשפטי בסוגיית האכיפה בציבור הרחב, העמיק את הקרע עם הציבור החרדי ולא תרם לגיוס".
לפי המכתב, "המצב הנוכחי הוביל לאחרונה לתסיסה גדולה בקרב משפחות חרדיות שיש להן בנים המשרתים במסגרות חרדיות קרביות ובישיבות הסדר חרדיות. ההורים, ששלחו בעבר את בניהם שאינם לומדים לשירות צבאי, מתנגדים כעת להמשך השירות מאחר שבניהם לומדי התורה עלולים להיעצר בכל רגע על ידי המשטרה או הצבא".
עוד נכתב במכתב כי בשבוע שעבר התקבל במשרד מזכיר הממשלה מכתב חתום על ידי 12 ראשי ישיבות ההסדר החרדיות, אשר התריעו מפני הזעזוע הקשה שמחולל גל המעצרים בלב הציבור החרדי. ראשי הישיבות הדגישו במכתבם לגבי האכיפה הנוכחית כי "במקום לקרב הוא מרחיק. במקום לבנות אמון-הוא שובר אותו ובמקום לאפשר שיח של אחריות-הוא יוצר תחושת רדיפה, כאב והקצנה".
לאור המצב, קוראים ראשי ישיבות אלו להעביר בחקיקה מיידית הוראת שעה שתגדיר עצירה של מעצרי תלמידי הישיבות. לטענתם, מהלך זה יעניק את השקט החיוני הנדרש לצורך גיבוש והרחבה של פתרונות גיוס בדרך של הסדרה, ולא באמצעות כפייה שמובילה לפיצוץ בשטח.
"בחינת נתוני הגיוס האחרונים בציבור החרדי והשפעת המעצרים מראה כי הצעדים הללו אינם מקדמים גיוס, אלא דווקא מרחיקים אותו ופוגעים במשימה העיקרית של הגדלת סד"כ המשרתים בצה"ל. בעקבות התלהטות הרוחות, קיים חשש ממשי לקריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה למלחמת אחים, וזאת פחות משבוע לפני תחילת ימי בין המצרים".
עוד מדגישים במכתב זה כי בנוסף לקושי זה, פקיעת חוק שירות הביטחון הקודם ביטלה את הסעיף שקבע את גיל הפטור על 26, וכעת גם אברכים נשואים ובעלי משפחות בגילאי 26 עד 29 חשופים למעצרים. "צה"ל כלל אינו מעוניין בשירותם של אברכים אלו, ומעצרם אינו מועיל למדינה בדרך כלשהי אלא רק מתסיס את השטח באופן מיותר".
מבחינת הרקע החקיקתי, בחודשים מאי ויוני 2024 אישרו הממשלה ומליאת הכנסת את החלת דין הרציפות על הצעת החוק, והיא הועברה לוועדת חוץ וביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
במהלך השנתיים האחרונות קיימה הוועדה 86 דיונים בהצעת החוק, מתוכם 44 דיונים בראשות היו"ר הקודם ו-42 דיונים בראשות ח"כ ביסמוט, שבהם נדונו כל הסעיפים להרחבת שורות המתגייסים וקביעת יעדים אל מול סנקציות, והצעת החוק על כל סעיפיה הוחמרה משמעותית מנוסחה המקורי.
במסגרת דיונים אלו אף נוספו סעיפים רבים, ובכללם סעיף מיוחד שנועד להפסיק את ההליכים הפליליים שהחלו כנגד אלפי בני ישיבות, ואשר צפויים לחול בתוך מספר שבועות על עשרות אלפים בשל פקיעת החוק והזמן הרב שחלף ללא חוק חלופי.
כעת, לאחר שהתברר כי אין היתכנות פוליטית להעביר את תיקון 26 במלואו לפני הבחירות, ותחת חובת הגיוס הכללית שחלה מכוח בג"ץ, מוצע להשלים בחקיקה רק את החלקים שיאפשרו להקפיא את האכיפה הפלילית בהוראת שעה לשלושה חודשים, ובלבד שהוכח שתורתם אומנותם תחת פיקוח אפקטיבי.
מזכיר הממשלה מדגיש בסיום דבריו כי הוראת שעה זו אינה פוטרת את תלמידי הישיבות מחובת השירות, אינה מאפשרת להם לקבל אישור דחיית שירות מצה"ל, ואינה פוטרת אותם מהסנקציות הכלכליות החלות עליהם מכוח פסיקת בג"ץ.
0 תגובות