מספרים מהבעל שם טוב הק׳ שבא פעם אחת לאיזה עיר וביקשו ממנו להתפלל בבית הכנסת והלך להתפלל, ובבואו בבית החיצון הוא הפאליש אמר כאן אתפלל ולא נכנס לבית הכנסת להתפלל, ונחלש דעת הבעלי בתים המנהיגים, ואמר להם זה כמה שנים היה כאן איש פשוט (וואסער טרעגער), ובחורף בקור גדול הלך לחלק לכל הבעלי בתים מימיו כמו בכל יום ויום, אבל מרוב הקור התמהמה בהילוכו וחילוקו, ובא לבית אחד ושאל מה השעה ואמרו לו למשל שעה י״א וצעק בקול מר עדיין לא התפללתי תפילת שחרית, ורץ לבית הכנסת ועמד בהפאליש להניח תפילין, אבל הבית יד שלו [נקרש ונתדבק] מרוב הקור להיד וקרע הבית יד במהירות מהיד והתחיל הדם לשטוף מהיד, ונעשה רעש בזה בשמים ונעשה שם שער התפילה, ורצה הבעל שם טוב זי״ע להתפלל במקום הזה. (אור גנוז-שאץ פסח/
הבעל שם טוב הקדוש הגיע לעיר אחת וביקשו ממנו שיבוא להתפלל בבית הכנסת הגדול והגיע הבעל שם טוב להתפלל כשכל הציבור מחכה לבואו, אך כשהוא נכנס לחדרון שלפני בית הכנסת, אמר אני אתפלל כאן ולא נכנס לבית הכנסת להתפלל יחד עם כל הציבור, ונחלשה דעתם של הבעלי בתים מנהיגי הקהילה.
אמר להם הבעל שם טוב לפני כמה שנים היה כאן איש פשוט שהיה שואב המים, ובחורף כשהקור גדול ושלג מכסה את הארץ הלך שואב המים לחלק כמידי יום ביומו מים לאנשי העיירה, אבל פעם אחת מרוב שהקור היה גדול התמהמה בחילוקו ובא לאיזה בית אחד ושאל מה השעה עכשיו ואמרו לו עכשיו השעה 11, וצעק השואב המים ווואי עדיין לא התפללתי תפילת שחרית ומיד רץ לבית הכנסת ועמד כאן בחדר הזה להניח תפילין, אבל התפילין של יד מרוב הקור החזק ששרר נדבקו להיד שלו ואז משך את התפילין של יד מידו ואז נתלשו התפילין עם העור שבבשרו והתחיל לרדת לו דם רב מהיד, ובאותה העת נעשה רעש גדול בשמים, ובמקום הזה נעשה שער התפילה שכל התפילות פה עולות ומתקבלות בשמים, ולכן רצה הבעל שם טוב להתפלל דווקא בחדרון הזה.
0 תגובות