הבעל שם טוב הקודש מינה את רבי זאב קיצעס שישמש כבעל תוקע בראש השנה, ורבי זאב למד היטב את סדר הכוונות של שמות הקודש שיש לכוון בעת תקיעת שופר, והיו מסודרים לפניו על נייר כדי שיוכל לכוון נכון בעת התקיעות.
אך הבעל שם טוב לקח בשקט את הנייר עם הכוונות מבלי שרבי זאב שם לב לכך.
וכשהגיע זמן התקיעות אמר לו הבעל שם טוב שיתקע ורבי זאב החל לחפש את הנייר עם כוונות, וחיפש בכל מקום ולא מצא, ולא ידע מה לכוון בעת התקיעות.
וירע לו מאוד, והתמרמר בליבו והחל לבכות בכי תמרורים מעומק הלב והחל לתקוע בלב נשבר תקיעות פשוטות בלי שום כוונות שמות הקודש.
לאחר התפילה גילה לו הבעל שם טוב שהוא לקח את הפתק ואמר לו: "בהיכל המלך נמצאים חדרים והיכלות רבים, ולכל פתח ופתח ישנו מפתח שונה, אך המאסטר של המפתחות זה הגרזן אשר איתו אפשר לפתוח את כל המנעולים שבפתחים.
וכוונות שמות הקודש הם מפתחות לחדרים והיכלות שונים, אך הלב נשבר הוא הגרזן שפותח את כל הפתחים".
ורצון הבעל שם טוב היה שיתפלל בלב נשבר ובפשיטות בלי כוונה מיוחדת, כי הכוונה הכי גדולה זה הפשיטות בלב נשבר, שבלב נשבר כל יהודי יכול להיכנס בשערי ההיכלות של המלך הרם ונישא.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל!
0 תגובות