סיפור למוצאי שבת

הבעל שם טוב ביקש מתלמידיו שהיו עניים מרודים, שיתנו לו זהוב אחד. מדוע?

תלמידי הבעל שם טוב הקדוש\ הושיטו כל אחד את ידו לכיסיו, וכל אחד מצא בכיסיו זהוב אחד, ונתנו את הזהוב עבור המשקה | סיפור חסידי כסגולה למוצאי שבת קודש (חסידים)

ציון הבעל שם טוב הקדוש זי"ע (חנני ברייטקופף)

פעם אחת כשהבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו הקדושים עשו קידוש לבנה, אמר הבעל שם טוב הקדוש לתלמידיו שיתנו זהוב אחד עבור משקה.

וידוע, שתלמידיו של הבעל שם טוב הקדוש היו עניים גדולים, ולא היה אצל אחד מהם אפילו פרוטה אחת...

ואף על פי כן, מחמת רב אמונתם ברבם הקדוש שאמר להם שיתנו זהוב אחד, כל אחד מהם האמין כי מסתמא שימצא אצלו זהוב אחד.

והושיטו כל אחד את ידו לכיסיו, וכל אחד מצא בכיסיו זהוב אחד, ונתנו את הזהוב עבור המשקה (מעשיות ומאמרים יקרים, זיטאמיר תרס"ג, דף יב').

סיפר האדמו"ר מרן רבי יוחנן מראחמיסטריווקא זצוק"ל כי פעם אחת, ראה זקנו תלמידו של הבעל שם טוב הקדוש רבי דוד לייקעס עגלה עם חסידים נוסעים, ושאל אותם להיכן הם נוסעים, לאיזה רבי.

ואמרו לו כי הם נוסעים לחתנו הרה"ק רבי מאטעלי מטשערנאביל זצוק"ל, ונהנה מזה.

ושאל אותם האם אתם מאמינים ברבכם כמו שהיינו מאמינים ברבינו הבעל שם טוב הקדוש? וסיפר להם כי פעם אחת קידש הבעל שם טוב הקדוש עם תלמידיו הקדושים את הלבנה, וההמשך ידוע...

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך

אחד היסודות העוצמתיים שלימד הבעל שם טוב הקדוש, שדווקא קושי ומשבר מבשר על שהגאולה קרבה, כל משבר פרטי או כללי מבשר על 'לידת' גאולה, כי מטרת המשבר להביא לגאולה, ודווקא:

המשבר הכי גדול ועוצמתי, יביא לגאולה הכי גדולה ועוצמתית.

מבט חדש על הקושי והכאב: הבעל שם טוב הקדוש אור שבעת הימים גילה ולימד 'אור' חדש: פנימיות של כל כאב, קושי וגלות אינה לכאוב ולהתייסר, אלא:

לגלות דרך הכאב את הגאולה שהוא טומן בתוכו.

דווקא אחרי שהקדוש ברוך הוא שלח את משה רבנו לפרעה – התחילה הגאולה, למרות שהיה נראה בעין שעכשיו השבר יותר גדול.

הגאולה מגיעה דווקא מתוך הסתר גדול: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - יש דמיון נפלא בין הגאולה שיצאנו ממצרים לבין הגאולה העתידית, שבה יהיו ניסים ונפלאות פי חמישים מהגאולה הקודמת, אבל, חייב לדעת שהגאולה העתידית תהיה גאולה מסוג אחר וחדש, שלא הכרנו עד היום:

הגאולה תבוא מתוך העלם והסתר גדולים שלא הכרנו בעבר.

ייאוש – שלא מדעת: האדמו"ר מרוז'ין אומר "ייאוש שלא מדעת":

הייאוש משתלט על האדם - כשאין לו דעת, כי כשיש דעת - אין ייאוש!

המשבר מסמל שבירה: בזמן משבר, קושי וסבל הכל מתפרק, האופטימיות נעלמת והייאוש מזדחל, ונראה שהמצב חסר תקווה ולא ישתנה לעולם, אבל, דווקא אז מתחילה הגאולה, בדיוק כמו שקורה ליולדת ש"יושבת על המשבר" ובאותם רגעים נראה לה שהתהליך לא יתקדם לעולם... אבל, דווקא באותם רגעים מתרחשת לידה! לידה של חיים חדשים, מזל טוב.

משבר – שבירת הישן עבור פינוי מקום לעולם חדש: הבעל שם טוב הקדוש מלמד שכל שבר שיש בחיי האדם מטרתו לשבור את העולם הישן שחי בו עד היום, כדי לפתוח בפניו אפיקים חדשים, שדרכם הוא כדי יגיע לעומק האמת של תכלית חייו, ומציאות חייו תתחדש לחיים הרבה יותר איכותיים, אמיתיים וטובים עבורו.

הקב"ה אב רחמן – שורש כל הרחמים שיש בעולם: מי שמשיג את האמונה ומאמין באמונה שלמה ש"מאיתו לא תצא רעות" (איכה, ג', לח') יודע שגם מצב של קושי ו'הסתר פנים' זוהי אהבה מוסתרת של הקב"ה שהוא אב הרחמן, הוא שורש כל הרחמים שיש בעולם, ואין רחמן יותר גדול ממנו, והוא שולח לאדם הכל לטובתו, כמו שאמרו חז"ל: "לטובתי נשברה רגל פרתי" (ירושלמי הורות פ"ג).

"כוס ישועות אשא" – למה בלשון רבים? הבעל שם טוב הקדוש מדגיש שכמו שהקליפה קודמת לפרי, ושהחושך תמיד קודם לאור, כי אם אין חושך גם לא יהיה אור, כמו שכתוב: "כי אשב בחושך ה' אור לי" וכל כמה שהחשכות גדולה יותר, היא יותר קרובה להתגלות אור היום, והיא חלק מהישועה, ועל כך מעלה הבעל שם טוב הקדוש קושיה על הפסוק:

"כוס ישועות אשא" – קיבלת ישועה אחת, אז: למה כתוב 'ישועות' בלשון רבים?

כי כדי שהישועה והגאולה תגיע, חייב - שקודם יהיה הסתרה, ואם תבין שההסתרה היא חלק מהגאולה, תשלים עם המציאות שהקב"ה הביא לך ותבין שהוא חלק מהגאולה, מידיעה זו, נעשה המתקת הגבורות והדינים, וזה נקרא:

המתקת הדינין בשורשן - ומכאן, תצמח לך הישועה, ויהיה ניתן לראות למפרע שכל ההסתרות היו טובות ונחוצות ('ישמח ישראל', פורים) כי:

ההסתרה והישועה שניים - אחד, הם - ה'ישועות' שלך!

ויש ענין, שברגע אחד יתהפך על האדם לטובה, וישועת השם כהירף עין, הרפו ודעו כי טוב השם.

שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, רפואה ופרנסה, שפע ברכות וישועות, אמן.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (81%)

לא (19%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחסידים ואנ"ש: