מדוע הבעש"ט הקדוש דפק על החלון והלך?
פעם אחת לא היה לבעל שם טוב הקדוש צרכי שבת, ובערב שבת קודש באשמורת הבוקר, הלך ונגע על החלון אצל איש אחד, ואמר לו שצריך על צרכי שבת ותיכף הלך לדרכו.
התעורר האיש מחמת הבעל שם טוב הקדוש זכותו תגן עלינו, ותיכף קם ממיטתו, והלך החוצה לראות מי זה ורץ אחריו והשיגו.
ואמר לו: אם יצטרך על צרכי שבת, למה יברח ולא ימתין עד שאתן לו? והאיש לא ידע שהוא הבעל שם טוב הקדוש כי לא הכירו מעולם.
השיב לו הבעל שם טוב הקדוש זכותו תגן עלינו, שלעולם עם כל איש שנולד בעולם, נולד עימו פרנסתו, אך מחמת שהחטא גורם, האדם צריך לעמול על פרנסה, כמאמר הפסוק "בזעת אפיך תאכל לחם".
אבל, יש חילוק שכל אחד לפי ערך הקלקול, כך צריך לעמול על הפרנסה, יש שפרנסתו בביתו, ויש מי שצריך לבקש ממרחק לחמו וכדומה.
ואני, כפי שגמרתי בדעתי, אינני צריך לעמל רב, רק לעשות איזה עשיה בלבד, וכאשר עשיתי מה שמוטל עלי לעשות - איזה סיבה לפרנסתי, בוודאי יעזור לי השם יתברך, ואין לי שום נפקותא אם אתה תיתן לי או לא (דברי יחזקאל, פרשת וישב, ד"ה מד"ר).
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אומר רבי משה מסאסוב "יסוד היסודות, ושורש כל הידיעות, הוא לידע כי "ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" – שיש בורא יוצר ומנהיג לעולם.
כל מה שהקב"ה ברא, עשה לשמו ולכבודו וכדי שיכירו וידעו כולם שהוא מלך העולם 'ואין עוד מלבדו' היחיד שעשה עושה ויעשה לכל המעשים, וברא את עולמו כדי להיטיב עם בריותיו.
אין שום מציאות בעולם חוץ מהשם יתברך: הקב"ה מנהיג את עולמו בהסתרה ע"י שליחים שנראה 'כאילו' יש להם כח אלוקי, אך האמת לאמיתה, שהאדם אינו מציאות בעלת כח אלוקי.
סיפורי התורה – לימוד דרכי הנהגת השם עד בא משיח: אשרי המבין שסיפורי התורה למדים כל אחד מעם ישראל, דרכי הנהגת השם בעולמו, וכל אחד יתחזק מסיפור יציאת מצרים, ולא רק בליל הסדר... שמה שהיה הוא שיהיה.
הניסיון – בשביל הבחירה: הקב"ה מעמיד שני אנשים או שתי מדינות לניסיון יחדיו, במשל לאמרה הידועה 'בשביל לרקוד טנגו צריך שניים'.
האחד, מרגיש מלך כמו פרעה: ואומר "לי יאורי ואני עשיתיני" וחושב שיש בידו כח אלוקי, לייצר רעיונות איך לפעול ולהרע נגד רצון בורא עולם ובניו אהוביו, והניסיון שלו – אם ילמד מסופו של פרעה, הקב"ה ארך אפיים ומנהיג את העולם בדרכיו הניסתרות, ושוכח - שסוף מעשה במחשבה תחילה.
השני, משתעבד תחת עולו של פרעה: הניסיון שלו – על אף קושי השעבוד להמשיך להתחזק באמונה בהשם ובמשה עבדו, בגדר "קווה אל השם חזק ויאמץ ליבך וקווה אל השם", כי הקב"ה 'אל נקם' ונפרע מאויביו, ובקרוב יוציא את בניו משעבוד לגאולה, ויבינו כל העולם ופרעה מי המלך האמיתי המנהיג את העולם.
רבי נפתלי מרופשיץ בספרו 'זרע קודש' נותן לכל אחד חיזוק עצום מהתעללות מצרים בבני ישראל, ומסביר שכל דבר שקורה עם האדם יש לו מטרה.
"אשר התעללתי במצרים": לקב"ה יש את כל הכח וממשלה להיפרע ממצרים ברגע אחד, אבל, דרכו של הקב"ה להמתין, ולא לגלות כבר בהתחלה את כוחו, וכשמייצרים על האדם שונאיו, דרכו של הקב"ה שתחילה להקטין עצמו, ורק אח"כ מגלה את כוחו וגבורתו וש'אין עוד מלבדו', בדיוק כפי שעשה לפרעה וכל חיילותיו.
הניסיון נועד - לחזק את האמונה: הקב"ה רוצה שהאדם יעבור תהליך זיכוך והתקרבות אליו, ויחזק את האמונה בו, ורק אז הקב"ה מגלה את כוחו וגבורתו, ועושה לאדם ניסים ונפלאות.
כל הניסים – טבע ומעל הטבע, הם לקב"ה ב'קטנה': הקב"ה ברא את העולם יש מ'אין', והכל אינו נחשב לפניו במאומה, ויש בכוחו להושיע ולגאול את האדם ברגע אחד וכהירף עין, ובאותו רגע:
הקב"ה "נוקם על עלילותיו" - במי שפגע בעמו ישראל בניו האהובים.
משל - לאב האוהב את בנו: משל לאב שאוהב את בנו - ילד ששכלו קטן, ונותן האב לבנו איזה דבר לשחק בו, כמו אגוז או פרי אחד, בעיני האב, האגוז אינו נחשב בעינו, אבל, רק מכיון שהילד נהנה ממה שאביו הביא לו, והדבר חשוב בעיניו, אומר רבי נפתלי מרופשיץ: "ואם בא איש אחר ונוטל הדבר מבנו, אז נוקם אביו מאוד - מאיש ההוא, שביטל תענוג בנו".
הקב"ה – אוהב את עבודתנו על אף מיעוט שכלנו: הקב"ה נוקם בכל מי שלוקח מבניו תענוג גשמי, וכל שכן, שנוקם ברשעים שמבטלים את בניו מתורה ומצוות, והנהגות טובות, אפילו שהמצות שאנו מקיימים הם לפי מיעוט שכלנו.
הקב"ה נוקם במי שלוקח מבניו דברים גשמיות או רוחניות: הקב"ה ארך אפיים וממתין, אבל, מגיע זמן נקם שאז הקב"ה "נוקם על עלילותיו" מכל מי שלוקח או מבטל מבניו דברים גשמיים או רוחניים, ואפילו אם לקחו לבניו דבר פעוט, אומר רבי נפתלי מרופשיץ: "כשחוק ילדים, ולוקחין מהם - תשוקתם וחפצם ושעשוע שלהם, כמשל הילד הנ"ל שמשחק עם איזה דבר" וכמה צריך להיזהר שלא לפגוע ולהזיק לחברו.
האותות ומופתים עבור ישראל שהתנהגו כ'מצרים': ה'דגל מחנה אפרים' אומר דבר נפלא "וידעו מצרים כי אני השם" ושואל: יתכן שהקב"ה עשה את כל האותות ומופתים בשידוד המערכות למעלה מדרך הטבע, ביד חזקה ובמורא גדול, עבור מצרים? ומתרץ שהקב"ה עשה זאת עבור ישראל שנהגו כ'מצרים' רח"ל, ועל אלו נאמר: "וידעו מצרים כי אני השם".
התגלות אלוקות וגילוי אור השכינה: כשהיה גילוי אלוקות, התפשט אור השכינה, עד שאפילו יהודי שהתנהג כ'מצרי' הכיר וידע, שלא ניתן לעשות דבר בלעדי השם יתברך, וכשמבין זאת מי שטבע בשקר, יהיה לו ירידה והשפלה עד נוקבא דתהום רבה, וכבר עתה ילמד מניסי יציאת מצרים ושב ויכופר לו.
להתעורר ולהתחזק באמונה: מי שיש לו את נקודת האמת יתעלה ויתנשא מעלה ברום המעלות, ויתחזק עוד את ליבו באמונה בשם יתברך, עד שכולם יכירו שגם הרמת יד או רגל היא ממנו יתברך (דגל מחנה אפרים, פר' וארא ד"ה וגם אני שמעתי).
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, רפואה ופרנסה, שפע ברכות וישועות, אמן.
0 תגובות