הסיפור המבהיל שמסתתר מאחורי המצבה הזו הוא כזה:
רבי ישראל, המכונה ״רבי ישראל המת״, הוא נין של הבעל שם טוב ואחיו של רבי נחמן מברסלב.
אמו שנים רבות חיכתה לילדים. כשהבעל שם טוב הקדוש היה בחיים, היא בכתה והתחננה אליו:
״תברך אותי שאני אזכה לפרי בטן״.
לאחר שהבעל שם טוב נפטר, נולד רבי ישראל לאמו פייגא.
רבי ישראל חי עד גיל שלוש שנים, ובגיל שלוש השיב את נשמתו לבורא עולם.
אמו לקחה אותו, את גופו, והניחה אותו פה, על קברו של הבעל שם טוב הקדוש, ואמרה:
״רבי ישראל, בעל שם טוב, סבא קדוש… כזה בן לא ביקשתי. תיקח אותו חזרה אליך״.
היא הניחה אותו על המצבה והלכה בוכה לעיירה.
לאחר כמה שעות הגיעו יהודים להתפלל בקברו של הבעל שם טוב. הם ראו ילד בן שלוש בוכה על הציון, בוכה ובוכה.
הם לא הבינו מי זה הילד הזה.
הם ראו ילד יהודי, לקחו אותו לעיר ושאלו: ״של מי זה הילד?״
כולם זיהו מיד שזה הנין של הבעל שם טוב הקדוש, הבן של פייגא, והביאו את הילד לאמו.
היא כל כך שמחה! היא חיבקה אותו מתוך בכי ונרדמה.
וכשהיא נרדמה — תקשיבו טוב — הבעל שם טוב הקדוש, בכבודו ובעצמו, הגיע אליה בחלום ואמר לה:
״בתי, למה עשית זאת?
הנשמה שלו כבר התערבבה בין אלפי נשמות, וכבר היה מקומו טוב בגן עדן. ואת עכשיו הכרחת אותי להחזיר את הנשמה לגוף שלו״.
היא התעוררה מהחלום.
רבי ישראל חי והאריך ימים עוד שישים שנה. בגיל 63 שנים הוא נפטר והשיב את נשמתו כאן לבורא עולם, בעיירת מעזיבוז.
הוא נקבר פה, סמוך ונראה לקברו של הבעל שם טוב הקדוש.
בזכות ובעזרת השם, שהצדיק שאנחנו משפצים את המצבה שלו יעמוד לנו, שנזכה לכל הישועות ולכל הברכות.
וסבו הגדול, הבעל שם טוב הקדוש, יעמוד לכל עם ישראל.
אמן ואמן, בעזרת השם!
0 תגובות