קמתם עייפים למרות שישנתם שעה נוספת? זו הסיבה
השעון המעורר צלצל הבוקר, והייתם אמורים לקום רעננים במיוחד. הרי הלילה הזיזו את השעון שעה אחורה, ובמקום להפסיד שינה, קיבלנו שעה במתנה. אז למה העיניים עדיין כבדות, ולמה המיטה נראית פתאום כמו המקום היחיד שכדאי להיות בו?
מתברר שהשעון שעל הקיר והשעון שבתוך הגוף שלנו לא תמיד מסכימים ביניהם. ובזמן שהטלפון הסלולרי התעדכן בתוך רגע, לגוף לוקח לפעמים קצת יותר זמן להבין מה קרה.
השעון זז, הגוף נשאר מאחור
הלילה, במעבר לשעון חורף, השעה 02:00 הפכה שוב ל-01:00. לכאורה, הזדמנות לישון שעה נוספת בלי לאחר לשום מקום.
אלא שלגוף שלנו יש מערכת תזמון משלו, המכונה השעון הביולוגי. היא מושפעת בעיקר ממחזורי האור והחושך, ומסייעת לווסת את שעות הערנות והשינה, את הפרשת ההורמונים ואפילו את תחושת הרעב.
המערכת הזאת לא מקבלת הודעה ממשרד הפנים כשהשעון מתחלף.
אם אתם רגילים להתעורר בשש בבוקר, ייתכן שהגוף שלכם עדיין התעורר לפי השעה הישנה. כלומר, בחמש בבוקר לפי השעון החדש. במקרה כזה, למרות השעה שהתווספה ללילה מבחינה רשמית, לא בהכרח ישנתם יותר.
וגם מי שהצליח להישאר במיטה שעה נוספת לא תמיד ירגיש ערני יותר. תחושת הרעננות תלויה לא רק במשך השינה, אלא גם באיכותה, ברציפות שלה ובשלב השינה שממנו התעוררנו.
אז למה דווקא היום קשה לקום?
אחת הסיבות היא שהגוף אוהב שגרה. כשהולכים לישון ומתעוררים בשעות קבועות, השעון הביולוגי לומד לצפות מתי צריך להיות ערניים ומתי הגיע הזמן להירדם.
הזזת השעון משנה בבת אחת את היחס בין השעה הרשמית לבין ההרגלים שלנו. גם אם מדובר בשעה אחת בלבד, חלק מהאנשים עשויים להרגיש שינוי זמני בעייפות, בערנות או בשעות שבהן הם נעשים רעבים.
ויש עוד עניין: שינה ארוכה יותר אינה בהכרח שינה טובה יותר. אם הלכתם לישון מאוחר במיוחד מתוך מחשבה שמחר ממילא מרוויחים שעה, ייתכן שבפועל ישנתם פחות מהרגיל. ואם השינה הייתה מקוטעת, השעה הנוספת לא בהכרח תפצה על כך.
חשוב גם לזכור שלא כולם מגיבים באותה צורה. יש אנשים שכמעט אינם מרגישים את המעבר לשעון חורף, ואחרים זקוקים לכמה ימים כדי לחזור לקצב הרגיל שלהם.
ומה יקרה לנו הערב?
דווקא כאן מחכה ההפתעה הבאה.
בשעה שש בערב, הגוף עשוי להרגיש כאילו כבר שבע. לכן ייתכן שתתחילו לפהק מוקדם מהרגיל, או שתגלו שהילדים מבקשים ארוחת ערב בשעה שנראית לכם מוקדמת במיוחד.
גם החשיכה שמגיעה מוקדם יותר לפי השעון החדש משנה את סדר היום. פחות שעות אור בשעות אחר הצהריים עשויות להשפיע על תחושת הערנות ועל ההרגלים שלנו, אף שההשפעה משתנה מאדם לאדם.
הפיתוי הוא להיכנס למיטה מוקדם מאוד ולנסות להשלים את העייפות. אבל שינוי חד מדי בשעות השינה עלול להקשות על החזרה לשגרה, במיוחד אם הוא גורם להתעוררות מוקדמת עוד יותר למחרת.
מה יעזור לגוף להתרגל מהר יותר?
הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא דווקא לפתוח את התריסים בבוקר.
אור יום הוא אחד האותות החשובים ביותר שמכוונים את השעון הביולוגי. חשיפה לאור טבעי בשעות הבוקר מסייעת לגוף לזהות שהיום התחיל ולהתאים בהדרגה את מחזור הערנות והשינה.
לא חייבים לצאת להליכה ארוכה. אפשר לשבת ליד חלון מואר, לצאת למרפסת או לנצל כמה דקות בחוץ בדרך לעבודה. אור טבעי בחוץ בדרך כלל יעיל יותר מאור שמגיע דרך החלון.
גם זמני הארוחות יכולים לעזור לשמור על סדר היום. אם הגוף מאותת על רעב שעה מוקדם מהרגיל, אין צורך להילחם בו, אבל כדאי להשתדל להתכנס בהדרגה לשעות הארוחות הרגילות.
ומה לגבי שנת צהריים? אם אתם מותשים, תנומה קצרה של כ-20 דקות בשעות המוקדמות של אחר הצהריים עשויה לשפר את הערנות. לעומת זאת, שינה ממושכת או מאוחרת עלולה להקשות על ההירדמות בלילה.
בערב כדאי לעמעם מעט את התאורה, להפחית חשיפה למסכים סמוך לשינה ולהשתדל לשמור על שעת שינה קבועה. אין צורך לבצע מהפכה בשגרת הבית בגלל שעה אחת שהזיזה המדינה.
כמה זמן עד שנחזור לעצמנו?
אצל רבים ההסתגלות למעבר לשעון חורף קלה יחסית, במיוחד בהשוואה למעבר לשעון קיץ, שבו מאבדים שעה מהלילה. מי שמרגיש שינוי עשוי להסתגל בתוך כמה ימים, ולעיתים התהליך נמשך כשבוע.
אם העייפות משמעותית, נמשכת מעבר לתקופת ההסתגלות או מלווה בתסמינים נוספים, לא כדאי להניח שהשעון הוא בהכרח האשם.
ובינתיים, אם מצאתם את עצמכם הבוקר בוהים בכוס הקפה ותוהים לאן נעלמה השעה שקיבלתם במתנה, ייתכן שהתשובה פשוטה למדי: השעון כבר עבר לחורף. הגוף שלכם עדיין בדרך.