האם פרסומת יכולה לא רק לדבר על סביבה, אלא באמת להיות חלק ממנה? חברת הנעליים ההודית Chupps מציבה תשובה ברורה: כן. במסגרת קמפיין חדש ומעורר מחשבה בעיר מומבאי הוקם שלט חוצות ענק בעיצוב דמוי סנדל, אשר בנוי מחומרים טבעיים לחלוטין ומתוכנן להתפרק ולהיעלם עם ירידת הגשם. במקום מסר שמודפס על בד פלסטי או מודבק על לוחות אלומיניום, הפרסום עצמו הופך לאמירה סביבתית.
השלט, שהוצב באזור Bandra הנחשב לאחד המרכזים הצעירים והתוססים בעיר, נבנה כולו ממבוק, בוץ, חמר, קש, נסורת וצבעים טבעיים המבוססים על מינרלים ולימון. אפילו הכיתוב נעשה מגירי סיד ולא מצבע תעשייתי. לא מדובר בגימיק עיצובי בלבד, אלא בקונספט עמוק: בדיוק כפי שמוצרי החברה מיועדים להתפרק בצורה טבעית לאחר השימוש, כך גם הפרסום עליהם אינו משאיר עקבות סביבתיות.
מאחורי הרעיון עומדת גם ביקורת על עולם הפרסום עצמו. שלטי חוצות רגילים נשארים לעיתים חודשים ואף שנים לאחר תום הקמפיין, ומייצרים פסולת תעשייתית משמעותית. כאן, המודעה לא משאירה אחריה דבר. כאשר ירד הגשם הראשון באזור, המשטחים האורגניים החלו להתפורר והגיר נמס, והסנדל הגדול שהופיע על גבי הלוח פשוט דהה ונעלם. כל שנותר היה שלד הבמבוק הטבעי.
המסר שמגיע עם ההתפוררות הזו אינו סמלי בלבד. תעשיית האופנה נחשבת לאחת המזהמות ביותר בעולם, ואחראית על אחוז ניכר מפליטות גזי החממה והפסולת העולמית. בתוך מציאות כזו, מהלך פרסומי שמבקיע את רעיון הקיימות מן המילים אל הגשמיות מקבל משמעות יוצאת דופן. הוא הופך מודעות לתחושה ממשית: לראות פרסומת נושרת ונמסה מול העיניים זה להבין שהבחירה שלנו כצרכנים יכולה להותיר חותם או להיעלם בשקט.
הקמפיין זכה לחשיפה רחבה ברשתות החברתיות, בעיקר בזכות סרטונים המתעדים את רגעי ההתמוססות של השלט. משתמשים רבים שיבחו את האומץ של Chupps לקחת אחריות עד הסוף, לא רק במוצר אלא בכל שלב בתהליך התקשור איתנו, הצרכנים. במקום לומר "אנחנו ירוקים" ולהסתפק בהצהרות, הקמפיין מוכיח שהמותג מוכן לפעול בשטח.
"בעולם שבו מסרים סביבתיים הפכו לעיתים לקלישאה, ושלל חברות משתמשות במילים כמו "אקולוגי" ו"ירוק" ללא גיבוי אמיתי, המהלך של Chupps מציב רף שונה: קיימות אינה דימוי אלא פעולה" כתב אחד הגולשים. וכאשר פעולה כזו מתרחשת לעיני הקהל הפשוט ברחוב, ההשפעה שלה חזקה בהרבה מפרסומת נוצצת על מסך.
לבסוף, השלט שנעלם משאיר אחריו דווקא משהו כבד משקל: מחשבה. מה אנחנו לובשים. מה אנחנו קונים. מה נשאר אחרינו. כמה מזה באמת נחוץ.
"כי לפעמים, המסר החזק ביותר הוא זה שלא נשאר על הקיר" סיים גולש אחר.
0 תגובות