עולם המכירות הפומביות מתאפיין לא פעם בדינמיקה מרתקת וכמעט בלתי צפויה. אוספים, יצירות אמנות וחפצי חן שנשמרו בקפידה במשך שנים, עשויים לראות את גורלם משתנה לחלוטין בתוך דקות ספורות בלבד. זהו בדיוק הסיפור שמאחורי פול דונקל, סוכן ביטוח כבן 68 מלוקסמבורג, שהצליח להוכיח כיצד תשוקה עקבית וממוקדת לפריטי פלסטיק צבעוניים יכולה להוביל לרווח פנומנלי בבית המכירות הפומביות.
דונקל החל לבנות את אוסף שעוני הסוואטש (Swatch) שלו עוד בתחילת שנות ה-80, והמשיך להתמיד בכך עד לשנת 2007. במהלך השנים הללו, הוא צבר ארכיון מדהים בהיקפו שכלל לא פחות מ-5,800 פריטים. האוסף העצום הורכב מ-5,630 שעוני סוואטש סטנדרטיים, 45 דגמי אב-טיפוס (prototypes) נדירים ביותר, 19 שעוני "מקסי סוואטש" גדולים, לצד יצירות אמנות נלוות ופריטי מזכרות היסטוריים של המותג. כדי לסבר את האוזן, מוזיאון השעונים הרשמי של החברה, "Planet Swatch" השוכן בביל שבשוויץ, מציג בתצוגת הקבע שלו כ-5,000 שעונים בלבד – פחות ממה שהחזיק האספן הפרטי בביתו.
כל השעונים באוסף נשמרו במצב מושלם, כולל האריזה המקורית, ומעולם לא נענדו. אולם, מה שהחל כאהבה גדולה הפך עם הזמן לבעיית מקום ממשית. השעונים החלו להשתלט על חללי המגורים בביתו של דונקל, וכאשר התברר לו כי ילדיו אינם מעוניינים לרשת את האוסף המונומנטלי, הוא קיבל את ההחלטה להיפרד ממנו. עם זאת, רגשותיו כלפי מפעל חייו נותרו עזים; על פי דיווחים ברשת בלומברג, דונקל קיווה בכל ליבו שהאוסף ייקנה על ידי גורם שיציג אותו לראווה בפני הציבור הרחב, ולא ייעלם שוב במחסנים ובכספות פרטיות.
ההימור של דונקל השתלם מעל ומעבר לציפיות. האוסף, הידוע בשם "אוסף דונקל", הועמד למכירה פומבית בהונג קונג ונמכר תמורת סכום עתק של כ-6 מיליון דולר - למעלה מפי ארבעה מההערכה הראשונית שעמדה על כ-1.3 מיליון דולר. הרוכש המאושר היה מוסד אירופי שזהותו נותרה חסויה. בחישוב מהיר, שווי המכירה משקף מחיר ממוצע של קצת יותר מ-1,000 דולר לכל שעון בודד – נתון מדהים עבור מותג שמזוהה בבסיסו עם שעוני קוורץ במחירים נגישים שנעים בין כמה עשרות דולרים למאות בודדות. דונקל תיאר את הרגעים ההם בתערובת של תדהמה והתרגשות: "כל השנים האלה השקעתי בבניית האוסף, וזה נגמר בתוך חמש דקות בלבד".
המניע לאורך השנים
מה שהניע את דונקל לאורך השנים לא היה רק הרצון לאסוף שעונים, אלא זיקתו העמוקה לאמנות מודרנית. כחובב ואספן של אמנות אבסטרקטית, הוא הוקסם מהרגע שבו גילה כי כמה מהאמנים המוערכים עליו ביותר מעצבים דגמים מיוחדים עבור חברת סוואטש. "זה התחיל עם כמה שעונים בודדים, ואז זה הפך לתשוקה", סיפר. למרות שהחזיק בדגמים נדירים ויקרים להפליא, השעון האהוב עליו ביותר היה דווקא דגם פשוט משנת 1994, המעוטר בציור של כבשים לבנות, כאשר על הרצועה שלו מסתתרת כבשה שחורה אחת ויחידה. דונקל אהב את העיצוב הזה עד כדי כך שרכש עניבה תואמת שנשאה את אותו ההדפס.
ההצלחה של סוואטש בשילוב שבין עולם השענות לעולם האמנות היא שהפכה את האוסף הזה ליצירה היסטורית. בעשורים הראשונים לפעילותה, שיתפה החברה פעולה עם אייקונים תרבותיים ואמנים מובילים כמו קיקי פיקאסו, קית' הרינג, ג'רמי סקוט, אלפרד הופקונסט, ואף השיקה מהדורות מיוחדות סביב המשחקים האולימפיים, גביע העולם בכדורגל ודמותו הבדיונית של הסוכן החשאי המפורסם ג'יימס בונד.
תופעת האספנות והטירוף סביב שעוני סוואטש אינה חדשה, אך היא זוכה לעדנה מחודשת בימים אלו. בעבר, בשנת 2011, נמכר בהונג קונג אוסף סוואטש ענק אחר (אוסף בלום) תמורת כ-6.6 מיליון דולר. כיום, הטירוף מגיע לשיאים חדשים עם שיתופי פעולה אסטרטגיים דוגמת השקת השעון המשותף והמדובר "Swatch x Audemars Piguet", אשר גורם לחובבי שעונים ואספנים בכל העולם להשתרך בתורים ארוכים וללון מחוץ לחנויות. מחזות אלו, המזכירים יותר השקות של נעלי סניקרס נחשקות או כרטיסים להופעות ענק מאשר השקה קלאסית של שעוני יד, מדגישים פעם נוספת כיצד שילוב של פלסטיק, אמנות ומיתוג נכון יכול להפוך עם השנים לזהב טהור.
0 תגובות