הגאון שלמה יהודה בארי שליט"א - "הינוקא", נודע בכל רחבי העולם בבקיאותו העצומה וביכולתו לשלב בין הלכה, אגדה וקבלה בדרשותיו המושכות אלפי שומעים.
בסרטון שהתפרסם לאחרונה, מתייחס הרב בגילוי לב לאחד הנושאים הרגישים והחשובים ביותר ביהדות: שמירת הברית ועוון פגם הברית.
לדברי הרב, המאבק ביצר אינו רק עניין פרטי, אלא משימה בעלת השלכות על נפשו הפרטית של האדם ועל כל העולם כולו.
בשיחה הרב נשאל:
"בחור ישיבה שהוא לא מצליח להתחזק בענייני שמירת הברית, הוא כשל הוא נופל כל הזמן, מה יעשה?"
הדרכת הרב הינוקא הייתה להתחזק בצורה חד-משמעית:
חייב ללמוד טהרת הקודש (של הרה"ק רבי אהרן ראטה זצ"ל, מייסד חבורת שומר אמונים - הספר ברובו עוסק בענייני צניעות, שמירת העיניים, פגם ותיקון הברית) ולשמור על העיניים. חייב להיות קדוש בברית. חייב למסור נפש.
הרב הינוקא מסביר מה הפתרון:
הפתרון הוא למסור נפש. הברית זה דבר חשוב, קדושה זה דבר הכי חשוב. לא משנה מה, אין זה לא הווא אמינא, חטא פגם הברית צריך להבין שזה הוא מחריב את העולם, חרב העולם. אין יותר חמור, אין יותר חמור. האבן עזר בסימן כ"ג מרן השולחן ערוך כותב את זה.
האם לפגם הברית לא מועיל תשובה?
ברם כאן מהקום לציין, שבזוהר הקדוש נאמר שאין תשובה מועילה לפוגם בריתו. אולם בספר "ראשית חכמה" מבואר שכוונת הזוהר היא שאין מועילה לכך תשובה תתאה בלבד, אלא נדרשת תשובה עילאה, מתוך שמחה רבה ודבקות בה'.
תשובה זו כוללת את עיקרי מצוות התשובה: חרטה על העבר, קבלה לעתיד ועול מלכות שמים, הן בקיום מצוות עשה והן בהימנעות ממצוות לא תעשה.
חרדה לא תועיל וכן תזיק
במרוצת הדורות נשמעו עוד ועוד דעות בעניין שמרית הברית. הרב וולבה, המשגיח הרוחני של ישיבת פוניבז' ומגדולי בעלי המוסר בדור האחרון, מדגיש כי ההתמודדות עם חטא צריכה להיעשות מתוך איזון ושיקול דעת, ולא מתוך שקיעה מתמדת במחשבות אשמה שעלולות להחליש את האדם ולהגביר את כוח היצר.
לדבריו, גם מחשבות של חרטה שאינן מלוות בהכוונה נכונה עלולות להביא לייאוש במקום לתיקון, ולכן יש להימנע ממיקוד עצמי מופרז בחטא ולהמשיך בעבודת ה' מתוך שמחה וביטחון.
בנוסף, הרב וולבה מזהיר מפני לימוד בלתי מונחה של ספרי מוסר העוסקים בעונשים ובחומרת החטא, במיוחד אצל צעירים שעדיין אינם בשלים להבין את העומק וההקשר של הדברים.
בגישה דומה נקט הגאון רבי שלמה פלאי, משגיח בישיבת חברון, שהזהיר תלמידים מפני קריאה לא מבוקרת בלשונות החריפים המצויים בספרי מוסר, והסביר כי ללא הדרכה נכונה עלול הלומד לפרש את הדברים באופן שגוי ולהחיל על עצמו דברים שלא נאמרו עבור מצבו.
לדבריו, כשם שבהלכות שבת אין אדם פוסק לעצמו ללא ידיעה והכרעה של חכם, כך גם בענייני עבודת הנפש יש צורך בהכוונת תלמיד חכם הבקי בדרכי המוסר.
0 תגובות