מכון המחקר Pew מפרסם נתונים מדאיגים מתוך סקר הגישות העולמי שלו לעונת האביב של שנת 2026. הסקר, אשר נערך בין ה-8 בפברואר ל-13 במאי והקיף 36 מדינות, מגלה תמונה קודרת באשר למעמדה של ישראל בעולם.
רובם המכריע של הראיונות נערכו לאחר שארצות הברית וישראל פתחו במערכה צבאית משותפת באיראן ב-28 בפברואר 2026.
על פי ממצאי הסקר, 67% מהמבוגרים בכלל המדינות שנסקרו מחזיקים בדעה שלילית או לא אוהדת כלפי ישראל, בעוד שרק 25% מהנשאלים מביעים דעה חיובית.
הגישות השליליות בולטות במיוחד, כצפוי, במדינות בעלות רוב מוסלמי. בין המדינות הללו נמנות בנגלדש, אינדונזיה, מלזיה, פקיסטן, טורקיה, וכן הגדה המערבית ומזרח ירושלים (המכון ציין כי לא התאפשר לערוך סקרים ברצועת עזה).
עם זאת, גם בכל מדינות אירופה שנכללו בסקר ניכרת הערכה שלילית למדי כלפי ישראל. במדינות כמו איטליה, הולנד וספרד, כמחצית מהמבוגרים או יותר מצהירים כי יש להם דעה “שלילית מאוד” על המדינה.
מנגד, הדעות החיוביות ביותר כלפי ישראל נרשמו דווקא במספר מדינות באפריקה שמדרום לסהרה.
בהשוואה לנתוני שנת 2025, ניכרת הרעה במצב התדמיתי של ישראל: דעות שליליות הפכו נפוצות יותר ב-13 מתוך 24 המדינות שעבורן קיים מידע השוואתי. בארגנטינה, למשל, אחוז המחזיקים בדעה שלילית עלה ממיעוט של 46% לרוב של 55% כיום. במדינות כמו אוסטרליה, איטליה, ניגריה, פולין ובריטניה, שיעור האנשים המביעים דעה “שלילית מאוד” זינק במספרים דו-ספרתיים.
המדינה היחידה שבה נרשמה התחממות קלה ביחס לישראל מאז השנה שעברה היא יוון, אך עדיין, רק 30% מהיוונים מביעים כיום דעה חיובית על המדינה.
ניתוח מעמיק של הנתונים חושף כי היחס לישראל אינו אחיד ומושפע רבות ממשתנים דמוגרפיים ופוליטיים. במספר רב של מדינות, בעיקר באמריקה הצפונית ובאירופה, אנשים צעירים נוטים להחזיק בדעות שליליות משמעותית כלפי ישראל בהשוואה לאנשים מבוגרים יותר.
בהונגריה, לשם המחשה, 72% מבני ה-18 עד 34 מביעים דעה לא אוהדת, לעומת 45% בלבד בקרב בני ה-50 ומעלה. נתון זה מצטרף למגמה מוכרת של עלייה בדעות שליליות כלפי ישראל בקרב אמריקנים, ובמיוחד צעירים.
פער משמעותי אף יותר מתגלה בהתפלגות לפי אידיאולוגיה. במדינות רבות, אנשים המזהים עצמם עם השמאל הפוליטי מבטאים עמדות שליליות הרבה יותר כלפי ישראל מאשר אנשים המזוהים עם הימין.
פער זה מגיע לשיאו בארצות הברית: 83% מהליברלים מחזיקים בדעה שלילית על ישראל, לעומת 37% בלבד מהשמרנים – הבדל עצום של 46 אחוז. גם במדינות כמו אוסטרליה, יוון, איטליה, הולנד, ספרד ושוודיה, כתשעה מתוך עשרה אנשי שמאל או יותר מביעים דעה שלילית על ישראל, כשהפער מהימין עומד על לפחות 23 אחוז בכל אחת מהמדינות הללו.
פערים אידיאולוגיים דומים, אם כי קטנים יותר, קיימים בכמעט כל מדינה בעלת הכנסה גבוהה שנסקרה, אם כי התופעה אינה עקבית במדינות בעלות הכנסה בינונית.
היחס השלילי לישראל משתקף גם ביחס האישי לעומד בראשה. רוב הנשאלים במרבית המדינות מצהירים כי אין להם כלל ביטחון, או שיש להם ביטחון מועט, ביכולתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעשות את הדבר הנכון בעיניהם.
יותר ממחצית מהמבוגרים באוסטרליה, בנגלדש, קנדה, צרפת, גרמניה, יוון, אינדונזיה, איטליה, מלזיה, הולנד, פקיסטן, ספרד, שוודיה, טורקיה, בריטניה, וכן בגדה המערבית ובמזרח ירושלים – אומרים כי אין להם שום אמון בו כלל. קניה והפיליפינים נותרו שתי המדינות היחידות בסקר שבהן ליותר ממחצית מהציבור יש אמון בנתניהו.
בדומה ליחס כלפי המדינה עצמה, האמון בנתניהו פוחת ככל שהגיל צעיר יותר וככל שההשקפה הפוליטית נוטה שמאלה. בהונגריה, למשל, צעירים מתחת לגיל 35 נוטים בסבירות גבוהה של 23 נקודות יותר להביע חוסר אמון במנהיג הישראלי לעומת בני ה-50 ומעלה.
גם כאן, הפער האידיאולוגי בולט: אנשי שמאל באוסטרליה, קנדה, יוון, הולנד, ספרד וארצות הברית נוטים בסבירות של לפחות 25 נקודות יותר לעומת אנשי ימין להצהיר כי אין להם שום אמון בנתניהו, כאשר הפער הגדול ביותר שוב נרשם בארה"ב.
בהשוואה לשנת 2025, האמון בנתניהו ירד ב-13 מתוך 24 המדינות הנבדקות. השינוי הגדול ביותר התרחש בקוריאה הדרומית, שם 76% מהמבוגרים מביעים כעת חוסר אמון בו, עלייה ניכרת לעומת 64% בשנה שעברה. כמעט במחצית מהמדינות הללו, שיעור האנשים המצהירים על חוסר אמון מוחלט בנתניהו עלה בשיעורים דו-ספרתיים; באיטליה, לדוגמה, נתון זה זינק מ-45% ב-2025 ל-62% כיום.
0 תגובות