דו"ח העוני לשנת 2022 של הביטוח הלאומי פורסם הבוקר (חמישי) והוא חושף כי כמעט שני מיליון (1.98 מיליון) איש ואישה בישראל חיים מתחת לקו העוני, בהם 873.3 אלף ילדים, 152.5 אלף אזרחים ותיקים ו-949.6 אלף בגיל העבודה.
בסך הכל, לפי הדו"ח, שיעור העוני בכלל האוכלוסייה עומד על כחמישית מהציבור, 20.2%, ללא שינוי משנת 2021.
מהנתונים המופיעים בדו"ח עולה כי בשנת 2022 נרשמה עלייה בעומק העוני ובחומרתו כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה, אחד המוקדים הבולטים שהמצבהחריף בהם הוא תחולת העוני בקרב ילדים שקיימת בה מגמת עליה בעוני - בשיעור נמוך - מול שנה קודמת. לעומת זאת, תחולת העוני של אזרחים ותיקים ירדה לעומת זאת מ-15% ל-12.7% כתוצאה מהגדלת קצבת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים והרחבת הזכאות, אולם עדיין מדובר על קשישים רבים שמתמודדים עם מצוקה כלכלית.
בנוסף, ההכנסה החציונית נטו לנפש שקו העוני מוגדר כמחצית ממנה, עלתה ריאלית ב-2022 בשיעור של 1.9%. קו העוני עמד על הכנסה חודשית של 3,076 שקלים לנפש, לעומת 2,892 ב-2021.
העוני בקרב משפחות צעירות
בנוסף, התברר כי תחולת העוני בקרב המשפחות הצעירות עד גיל 29, שרבות מהן נמצאות בתחילת דרכן, גבוהה ו-28.5% מהמשפחות העניות. "תרומת הממשלה לצמצום העוני במשפחות אלו נמוכה יחסית", נכתב בדוח.
בהשוואה בינלאומית
בהשוואה בין לאומית, שיעורי העוני בישראל הם מהגבוהים במדינות המפותחות. ישראל ממוקמת במקום השני בתחולת העוני (של נפשות) בין מדינות ה-OECD, עם פער של 8 נקודות האחוז מהממוצע (12%), פחות מקוסטה ריקה בלבד. גם בתחולת עוני בקרב ילדים (לפי ההכנסה נטו) ישראל נמצאת במקום השני אחרי קוסטה ריקה, עם פער של יותר מ-10 נקודות האחוז מממוצע OECD, שעומד על 13%.
על פי הנתונים בדוח, נשים עניות יותר מגברים. בעוד בשנת 2022 17.4% מהגברים בישראל היו עניים, 26.2% מהנשים בישראל היו עניות.
האוכלוסיות המובילות בעוני - הבדואית והחרדית
בקרב משפחות חרדיות, חלה דווקא ירידה קלה של 0.3 נקודות האחוז בשיעור העוני, מ-34.4% ב-2021 ל-33.7% ב-2022. בבחינה לפי פרטים, שיעור הנפשות העניות מהחברה הערבית והחרדית בכלל העניים הגיע ב2022- ל-64.3% 41.9% ערבים ו-22.4% חרדים, כפול משיעורן של קבוצות אלה באוכלוסייה, הבדל הנובע מגודל המשפחות במגזרים אלו. לצורך השוואה, תחולת העוני בקרב משפחות יהודיות שאינן חרדיות עמד ב-2022 על 14%.
יצוין כי באופן טבעי במשפחות גדולות תחולת העוני גבוהה יותר. ככל שבמשפחה יותר נפשות, כך גדלה ההסתברות להיקלע לעוני. 51.6% מהמשפחות להן 5 ילדים ויותר הן עניות, ו-42.2% ממשפחות להן 4 ילדים ויותר הן עניות- שיעור הגבוה יותר מפי 2 ממשפחות קטנות יותר.
המשפחות שלהן 4 ילדים ויותר מהוות 13.5% מכלל המשפחות העניות, יותר מכפול מחלקן בכלל המשפחות בישראל (6.4%). במשפחות ללא ילדים הייתה תחולת העוני 19.9%.
עוני לפי ערים ויישובים
העיר הענייה ביותר מבין היישובים שבהם יותר מ-80 אלף תושבים היא מודיעין עילית, בה כמעט חצי ממשקי הבית (49.7%) מוגדרים עניים. מיד אחריה עומדת ירושלים, עם תחולת עוני של 38.1% ממשקי הבית, אחריה בית שמש (36%) ובני ברק (31.4%). ארבע הערים הללו עומדות בפער משמעותי מאוד משאר היישובים בישראל: תחולת העוני בעיר הגדולה הבאה אחריהן, נתניה, צונחת ל-20.9%.
בנוסף, על פי ממצאי הדוח, הלקצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי העניקו תרומה של ממש לצמצום ממדי העוני. בשנת 2022 העברת הקצבאות והסיוע הניתן לנפשות הוריד את העוני ב-31.9% ושל משפחות ב-40.3%. אומנם הצמצום נמוך יותר מזה שהיה בשנתיים הקודמות, אך תרומת התערבות הממשלה להפחתת העוני ב-2022 הייתה גבוהה מזו שהייתה טרום משבר הקורונה.
שר העבודה, יואב בן צור הגיב לדו"ח: "אין ספק שמדיניות של חמלה וערבות הדדית גם בכלכלה מוציאה מעוני והיא חייבת להשתלב גם באמצעים של תעסוקה ושכר הולם. כחלק בלתי נפרד מתפקידי אני רואה חשיבות גדולה בין השילוב של סיוע בקצבאות יחד עם מתן כלים במסגרת תעסוקתית ולשם גם אנתב את פעילות משרדי".
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום: "דו"ח העוני אותו מוציא הביטוח הלאומי בכל שנה הוא כלי עבור קובעי המדיניות והמחוקק בדבר מצב העוני, אי השוויון וחומרתו במדינת ישראל. במצבים של מצוקה אנו רואים שסיוע וקצבאות מוציאות מעוני ומאפשרות מחייה בכבוד. הביטוח הלאומי מפעיל תוכניות תעסוקה בשיקום ומממן תוכניות בעולם העבודה במסגרת קרנות הביטוח הלאומי כדי לאפשר סיוע מקיף ככל הניתן לטובת יציאה מהעוני, וכך נמשיך לעשות".
מנדי בלוי, יו"ר אשל חב"ד ומנהל המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, הגיב לדו"ח הקשה: "חובה על קובעי המדיניות בימים אלו, להכפיל את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי ל-52 אלף משפחות. הנתונים הוכיחו כי המיזם הזה, שיצא לדרך ומנוהל יחד עם משרד הרווחה, הרשויות המקומיות ובסיוע הקרן לידידות, הוא היחיד הנותן מענה ופיתרון למשפחות הנמצאות באי ביטחון תזונתי חמור. הסכומים הנדרשים לכך הם לא משמעותיים ובכוחם לייצב חיים של רבבות משפחות בישראל".