המצב בקופת המדינה נראה, לכאורה, מצוין. ההכנסות ממסים בשנת הכספים הנוכחית עולות ב-30 מיליארד שקל על הצפי המקורי – נתון המעיד על פעילות כלכלית יציבה.
אולם, ההחלטות המתגבשות לקראת תקציב 2026 מעידות על כוונה ממשלתית לבצע קיצוצים משמעותיים וגזירות שיפגעו באופן ישיר בציבור הרחב.
ניתוח המהלכים המתוכננים מעלה כי הנטל המצטבר מוטל בעיקרו על מעמד הביניים והשכבות החלשות, תוך הימנעות מצעדים יקרים יותר מבחינה פוליטית.
למעשה, תקציב 2025 היה אחד מתקציבי הגזירות הקשים ביותר זה 20 שנה. וההחלטות המתגבשות מעידות כי גם שנת 2026 עומדת להיות שנת גזירות על השכבות החלשות ומעמד הביניים. סך הנטל המצטבר מכלל הגזירות הללו עשוי להגיע לאלפי שקלים למשק בית בשנה.
לפי פרשנות של העיתונאי נתי טוקר באתר 'דה מרקר' ההחלטות על הגזירות הגיעו מתוך הבנה כי ההוצאה על ביטחון עומדת לגדול בטווח הרחוק. לפיכך, הוחלט באוצר כי חלק מצעדי ההתאמה הפיסקאלית צריכים להיות קבועים ככל האפשר כדי להבטיח את מימון ההוצאות הביטחוניות הגדלות.
צעדי המיסוי והשלכותיהם
הקפאת מדרגות מס הכנסה: זהו אחד המהלכים המשמעותיים והכואבים ביותר. מדרגות המס יוקפאו לשלוש שנים, כלומר הן לא יוצמדו לאינפלציה. משמעות הדבר היא שעובדים ששכרם עולה בקצב האינפלציה יעלו מדרגה בפועל ויתחילו לשלם מס הכנסה גבוה יותר – מבלי שחל שיפור ריאלי בכוח הקנייה שלהם.
שינוי במנגנון הביטוח הלאומי: דמי הביטוח הלאומי יישארו גבוהים יותר, ובממוצע יוסיפו כ-48 שקל לחודש (כ-576 שקל בשנה) לרוב העובדים.
בנוסף, שינוי מנגנון ההצמדה של דמי הביטוח הלאומי צפוי להוסיף לקופת המדינה כ-2.1 מיליארד שקל גבייה, המגיע ברובו משכר העבודה.
שימור המע"מ הגבוה: בניגוד לציפיות להפחתה אפשרית לאור עודף ההכנסות, שיעור המע"מ יישאר 18%.
מע"מ הוא מס רגרסיבי הפוגע בעיקר בשכבות החלשות, שכן הוא מוטל באופן שווה על כלל הצריכה ומהווה נתח גדול יותר מהכנסתן הפנויה.
לסיכום, הנטל המצטבר על משק בית, יחד עם העלאות צפויות בתעריפי מים, חשמל וארנונה, מעיד על מדיניות פיסקאלית המעדיפה יציבות תקציבית (במימון ההוצאות הביטחוניות) על פני הקלה בנטל הכלכלי על הציבור הרחב, ובמיוחד על המעמדות הבינוניים-נמוכים
0 תגובות