
פרק 3: עמוק בהרי הגולן, במרומי מג'דל שמס, מתנשאת גבעה קטנה הנושאת שם שמספר סיפור של כמיהה וכאב. "גבעת הצעקות" - כך קוראים לה המקומיים, ושם זה אינו מטפורה ספרותית אלא תיאור מדויק של מה שהתרחש כאן במשך עשרות שנים. כאן, על רקע ההרים המפוארים של החרמון ונופי רמת הגולן הנושקים לשמיים, התנהלה תקשורת מסוג שלא נראה במקום אחר בעולם.
"לפני שהיה וואטסאפ ולפני שהיו כלי התקשורת", מסביר לנו ד"ר ספאדי, שהיה ראש המועצה המקומית במַסְעָדֶה, "היו באים המשפחות למעלה. אנחנו עומדים במג'דל שמס והמשפחות שלנו בסוריה, והיינו במיקרופון שואלים: 'מה שלומך? איך אתה מרגיש?' וכך הם היו עונים לנו".
הנוף מכאן עוצר נשימה. לפנינו נפרש החרמון במלוא הדרו - "עיניים של המדינה". ההתיישבות הדרוזית במג'דל שמס החלה כשהם ברחו מלבנון במלחמות 1860. זו הייתה תקופה מרה בהיסטוריה הדרוזית, תקופה של רדיפות ומלחמות שכפו על קהילות שלמות לעזוב את בתיהם ולחפש מקלט במקומות אחרים.

ד"ר ספאדי מציג השוואה מפתיעה: "הדרוזים הפסידו מדינה בגלל שנאת חינם. כמו שאתם רבתם אחד עם השני ונחרב לכם בית המקדש, כך אנו הפסדנו מדינה עצמאית. אתם צריכים להבין אחד את השני שלא תחרב לכם המדינה".
ספאדי רואה הקבלה בין חורבן המדינה הדרוזית לבין חורבן בית המקדש היהודי. בשני המקרים הסיבה לחורבן הייתה פירוד פנימי, מחלוקות שהובילו לחולשה ולכישלון. הלקח שהוא מפיק ברור.
לדברי ספאדי, השם "מג'דל שמס" פירושו מגדל שמש. זהו שם שמתאים למקום שמתנשא לגובה רב ושמקבל את קרני השמש הראשונות בכל בוקר.
פריצת הגבול
ד"ר סלים ספאדי, איש משפטים ויו"ר מועצת מסעדה לשעבר, מוביל אותנו לסיור לאורך גבול ישראל סוריה, ששנים רבות היה סגור לחלוטין, אלא שבקיץ האחרון הוא נפתח ל-24 שעות. "אנחנו פה על הגבול הישן בין סוריה לישראל", הוא מסביר.
"לצערי הרב, כל האדמות והבתים האלה שאתם רואים מעבר לגדר הם של תושבי מג'דל שמס. הגבול חילק ולקח לנו את האדמות"/
השינוי החד שחל בקיץ האחרון הוא תוצאה ישירה של התפוררות המשטר בסוריה, והוואקום הזה הכריח את הצבא הישראלי לקבל החלטה להיכנס בשטח המפורז כמה קילומטרים פנימה.
הרגע המרגש ביותר מגיע כשד"ר ספאדי מתאר את פריצת הגבול מצד התושבים: "כפר חד'ר נמצא ממש מאחרי ההר הזה. ובתאריך 15 ליולי חצו את הגבול צעירים דרוזים על מנת לעזור לאחים שלנו בסוריה".
"היה לנו 24 שעות", הוא ממשיך בהתרגשות. "זמן איכות - משפחות באו, ואנשים שלא נפגשו אחד עם השני עשרות שנים, התחבקו בהתרגשות".
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com








0 תגובות