פרק א': לאחר כמעט שלוש שנים שעין מבוע היה סגור לקהל, הבוקר (רביעי) הוא נפתח בחזרה, ואצתי רצתי להיות הראשון במקום. בשמונה בבוקר כבר טבלתי במימיו הזכים, הטהורים וה"קדושים".
בשלב זה הכניסה חינם וחובת רישום (כמו בשאר אתרי רשות הטבע והגנים). האתר עבר מתיחת פנים וכיום הוא נראה מצוין.
מעיינות פועמים
עין מבוע הוא לא סתם מעיין. זהו אחד מכמאה "מעיינות פועמים" בלבד בעולם כולו, תופעה גיאולוגית נדירה (בספרי 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים בארץ ישראל', חשפנו עוד מעיין פועם בגליל).
המים נאגרים במערה תת-קרקעית, ובמחזורים לא סדירים - לפעמים דקות, לפעמים שעות ארוכות - הם פורצים בבת אחת אל הבריכה, וכעבור זמן קצר נבלעים שוב באדמה ומשאירים אחריהם בריכה ריקה. שמו הערבי, עין פוואר, פירושו פשוט "המבעבע".
אגדת השד הרע והטוב
ישנה אגדה ערבית עתיקה שמספרת על שני שדים השוכנים במעיין - טוב ורע, הנאבקים זה בזה ללא הרף; כשהטוב מנצח פורצים המים, וכשהרע גובר הזרם נפסק. למרות שאני מאמין גדול בתורת הסוד היהודית, אני לא מאמין בתורת הסוד הערבית, ולכך לא חששתי שאקפוץ למים בדיוק שכוחו של השד הרע גובר, וקפצתי בחדווה למים הנהדרים.
בעבר בעין מבוע היה כמין באר עמוקה במרכז הבריכה פתוחה לקהל הטובלים, וכיום עקב בעיות בטיחות אין אפשרות להיכנס לאותה באר.
גאוגרפיה של נחל פרת
נחל פרת - הידוע גם בשמו הערבי ואדי קלט - יורד מאזור נווה יעקב שבירושלים, מתחתר במשך כ-30 קילומטר במדבר יהודה, ונשפך בסופו של דבר אל בקעת יריחו, לא הרחק מהירדן. בדרכו מזין אותו שלושה מעיינות גדולים: עין פרת במעלה הנחל, עין מבוע באמצע, ועין קלט במורד, סמוך ליריחו עצמה.
אמת המים החשמונאית
עוד בתקופה החשמונאית נבנתה כאן אמת מים שהובילה את מי המעיינות אל ארמונות החורף של מלכי החשמונאים ביריחו, ולשדות החקלאיים סביבם. מאוחר יותר המשיך הורדוס באותו תוואי ובנה אמה משלו, שהזרימה מים אל מבצר קיפרוס - אחד משבעת מבצרי המדבר שהקים, הבנוי על תל מתנשא כשלושה קילומטרים דרום-מערבית ליריחו, וקרוי על שם אמו.
במבצר התגלה בית מרחץ מפואר מאוד, עם אמבט מאבן אוניקס יקרה. (במתחם בית המרחץ מצוי גם מקווה טהרה, מה שמביא לנו להבין את גזירת חז"ל שאסור לרחוץ לאחר הטבילה במקווה שלא יאמרו שהמרחץ מטהר ולא המקווה י"ש). גם בארמונות החורף עצמם, שנחפרו במערב בקעת יריחו, נמצאו בריכות שחייה, בתי מרחץ וגני נוי - כל זה הודות למים שזרמו מכאן, מאותו נחל שבו טבלתי הבוקר.
נחל פרת כמקור מים לתושבי ירושלים
בתחילת המאה העשרים, בתקופת המנדט הבריטי, הפך נחל פרת למקור מים ממש לתושבי ירושלים. הבריטים הקימו תחנות שאיבה הן בעין פרת והן בעין מבוע, ושאבו את המים במורד הנחל אל הבירה.
שרידי בתי המשאבה ועמודי הצינור המנדטוריים עדיין נראים עד היום בשטח השמורה. רק עם חיבור ירושלים לרשת המים הארצית, בתש"ל (1970), הופסקה השאיבה.
נאצים בנחל פרת?
בליל י"ט בתשרי תש"ה (6 באוקטובר 1944) צנחו חמישה סוכנים - שלושה גרמנים ושני ערבים, מעל ואדי קלט, בלב נחל פרת, כחלק ממבצע "אטלס" הנאצי. המטרה: לעורר התקוממות ערבית נגד השלטון הבריטי ולאלץ את בריטניה להעביר כוחות מאירופה למזרח התיכון.
מערות הנזירים העתיקות הפכו למסתור הצנחנים. שניים מהגרמנים ועבד א-לטיף התחבאו כמה ימים במערה שבה בימי הביניים התבודדו נזירים נוצרים.
רועים בדואים שמצאו שק מטבעות זהב שנפל בטעות הובילו את הבריטים אל הוואדי, וב-כ"ח בתשרי תש"ה (16 באוקטובר 1944) נתפסו שלושת הצנחנים, לאחר שקיבלו סיוע משוטרים ערבים מקומיים.
המבצע נכשל כליל. עד היום מהלכת באזור יריחו ונחל פרת אגדה עממית על אוצר שהחביאו הגרמנים בנחל פרת. יתן השם שאמצא את האוצר בקרוב...
ומה בדבר "קדושת" מי נחל פרת? על זה נרחיב מחר בעז"ה.
אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.
לבירורים אודות כניסה למים וכו':
- מוקד המידע של רשות הטבע והגנים 3639*
- תיאום טיולים - מוקד טבע: 02-6247955 | קו ליער: 1-800-350-550
- שימו לב: חובת רישום באתר רשות הטבע והגנים. אל תבואו ללא רישום. מי שאיו לו גוגל יתקשר ל-3639* כשהוא ליד פקס - וככה ירשם (ע"פ בקשת מנהלי האתר שפגשתי בביקורי במקום).
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות