חג הסוכות קרב ובא, ואיתו שאלות אקטואליות כמים שאין להן סוף. השנה, בצל המציאות הביטחונית והלחימה, עלתה על שולחנם של הרבנים שאלה מרתקת ורבת משמעות: מהו מעמדה ההלכתי וכשרותה של סוכה שנבנית תחת רשתות הגנה?
במוצבי צה"ל בצפון וברחבי הארץ נפרסו רשתות הגנה מיוחדות מעל השטח כדי למנוע חדירת רחפנים ולהציל חיי אדם. רשתות אלו מאהילות גם על המקומות שבהם מוקמות הסוכות במהלך חג הסוכות.
מבחינה בטיחותית וביטחונית, מדגישים הרבנים כי במקום שבו קיימת סכנה ביטחונית או בטיחותית, אין לבנות סוכה ואין לשבת או לישון בה. מי שמחמיר על עצמו לשבת בסוכה במקום סכנה עובר על איסור תורה ומפר את המצווה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
כאשר מציבים כיסוי מעל הסוכה, מתעורר חשש הלכתי. בשולחן ערוך נפסק כי פריסת סדין מעל הסכך או מתחתיו (במרחק של יותר מארבעה טפחים) פוסלת את הסוכה משום "סוכה תחת סוכה".
אולם, רשת ההגנה מפני רחפנים אינה דומה לסדין: היא אינה מיועדת לצל, ומשום שהחורים בה מרובים, "חמתה מרובה מצילתה" ו"הפרוץ מרובה על העומד" – ולכן מצד עצמה אינה נחשבת לסכך פסול.
השאלה המורכבת יותר נוגעת לדין "לבוד" וסכך פסול:
חשש הלבוד וחומרת הב"ח:
בשולחן ערוך נפסק שאם ישנם חלקי סכך פסול ברוחב שני טפחים והמרחק ביניהם קטן משלושה טפחים, הם מצטרפים ב"לבוד".
בעקבות זאת, חידש הבית חדש (הב"ח) שגם רצף של קרשים או חוטים דקים שהרווח ביניהם קטן משלושה טפחים נחשב ככיסוי רציף המהווה סכך פסול. מכיוון שבין חורי רשת ההגנה יש פחות משלושה טפחים, היה מקום לחשוש שלדעת הב"ח הרשת תפסול את הסוכה.
נימוקי ההיתר:
פוסקי ההלכה קבעו כי יש להקל ולהכשיר את הסוכה, מתוך שלושה נימוקים מרכזיים:
עיקר הדין: רוב פוסקי הזמן (ורבים מהאחרונים, בהם הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף והראי"ה קוק) אינם פוסקים כדעת הב"ח, ומיעיקר הדין לא חוששים לחומרה זו.
חילוקו של הגרש"ז אויערבך: הגרש"ז אויערבך זצ"ל הוכיח (על פי הריטב"א) שחומרת הב"ח נאמרה רק בקרשים של גג, ולא בחוטים דקים או חבלים (כגון חבלי כביסה או רשתות) העשויים מלכתחילה להיות פתוחים לאוויר – שבזה "אין אומרים לבוד לחומרא".
אי-צירוף לשיעור פסול: החוטים הדקים אינם מצטרפים יחד לשיעור רציף של ארבעה טפחים של סכך פסול.
להלכה למעשה מורים הרבנים במקום שבו מותר להקים סוכה לפי הוראות הביטחון והבטיחות, רשת ההגנה מפני רחפנים הפרוסה מעל הסוכה אינה פוסלת אותה כלל.
הסוכה כשירה לכתחילה, וניתן לקיים בה את מצוות החג כהלכתה – לאכול, לישון ולברך עליה "לישב בסוכה" ללא כל פקפוק.
1 תגובות