ביום הבחירות, אנחנו נעמדים מאחורי הפרגוד ומתלבטים איזה פתק של איזו מפלגה להכניס למעטפה. כדי לעשות זאת, יהיה עלינו לבחור בפתק עליו מופיעות האותיות המייצגות את המפלגה שבחרנו, אבל מה מסמלות האותיות ולמה בעצם צריך אותן ועל הפתק לא רשום פשוט השם של המפלגה? יצאנו לבדוק את כל הסודות שמאחורי הפרגוד.
הפונט והגודל
החוק קובע שיש לעצב את הפתקים באותיות ברורות, בעברית או בערבית. גודל הפתקים הוא 7 על 10 ס"מ, עם שוליים פנימיים של חצי ס"מ מכל דופן, כלומר שטח הדפסה של 6 על 9 ס"מ.
החוק לא מגדיר פונט מסוים שבו יש להשתמש, אך בעברית מקובל להשתמש בפונט ממשפחת "פרנק ריהל" וגירסאותיה המודרניות ובעיקר "דוד". החוק קובע גודל 181 לאותיות הגדולות ו-24 לאותיות הקטנות. המטרה היא לשמור על שוויוניות מלאה בין כל המפלגות.
אסור לחשוף
על פי חוקי התעמולה מותר לרשימות המתמודדות לחשוף את האותיות המסמלות אותן רק 42 יום לפני הבחירות; הגבלה זו נבעה מרצון המחוקקים ש"לא להחדיר את אווירת הבחירות מוקדם מידי".
האות שלא הייתה מעולם בקלפי
מתוך 27 אותיות - 22 בסיסיות ו-5 סופיות, מקום המדינה ועד היום ב-25 סבבי בחירות השתמשו בכמעט כל האותיות, למעט אות אחת שמעולם לא הופיעה על פתק כלשהו בקלפי והיא האות ף.
האות שנקבעה בתחרות ריצה
בספטמבר 1988 התייצב בשערי הכנסת הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן כדי לרשום את מפלגת "צומת" לבחירות. זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא התמודד ברשימה עצמאית והוא הגיע מצויד במטרות המפלגה, סדר המועמדים וגם באות שהוא רצה מאוד שתהיה על הפתק. הוא רצה משהו שיסמל את המילה צומת.
ואז קרה דבר מפתיע - נציג של מפלגה אחרת דרש גם הוא את האות ץ ולא הסכים לוותר. כנראה ששניהם הגיעו באותו הרגע ממש והיה צורך להכריע. ובכנסת, חשוב להזכיר, מחלקים אותיות בשיטת מי שהגיע קודם.
בראותו את המבוכה של פקידי ועדת הבחירות, רפול הציע לקבוע מי יזכה באות ץ על פי תחרות ריצה. השניים נעלו נעלי ספורט ופצחו בתחרות ריצה ספונטנית, שבה ניצח רפול.
משמעות האותיות
חוק הבחירות לכנסת קובע שכל רשימת מועמדים תישא כינוי עם אות או עם שתי אותיות שונות של האלף-בית העברי, כדי להבדילה מרשימות מועמדים אחרות. כבר בבחירות הראשונות שנערכו בישראל, ב-1949, לכל מפלגה הייתה אות שייצגה אותה בקלפי.
על פי החוק, האותיות שהיו בשימוש במערכת הבחירות הקודמת נמצאות בבעלות המפלגות. לשימוש באחת מן האותיות הללו ע"י מפלגה אחרת דרושה הסכמת המפלגה הוותיקה. הסכמה זו דרושה גם לשימוש באות אחת מתוך צירוף קיים.
כך למשל, האותיות "אמת" המסורתיות של מפלגת העבודה - וכיום הדמוקרטים, הגיעה לאחר שאת מפא"י ייצגה האות א'. בהמשך צורפו למפא"י גם מפ"ם אותה ייצגה האות מ', ואחדות העבודה - אותה ייצגה האות ת' - וכך נוצר הצירוף "אמת".
לחילופין, האותיות שמייצגות את הליכוד הן "מחל" - ח של תנועת החרות, ל של המפלגה הליברלית הישראלית, ו-מ' שייצגה את מפלגות המרכז החופשי, הרשימה הממלכתית, והתנועה למען ארץ ישראל השלמה..
עם זאת, מפלגות לא מעטות נוטות להשתמש בצירופים או אותיות שיש להן קשר לשם המפלגה או לעומד בראשן: זו הסיבה שהאות ל' מייצגת את ליברמן ומפלגתו ישראל ביתנו. בבחירות לכנסת התשיעית השתמש שמואל פלאטו-שרון באותיות "פש" כדי שייצגו גם את שם משפחתו וגם את שם רשימתו, פיתוח ושלום וכמו כן בבחירות לכנסת ה-19 נעשה שימוש באותיות צ"פ לייצוג של רשימת התנועה בראשות ציפי לבני.
לעיתים ישנה אות המייצגת תחילתה של מילה המזוהה עם אותה רשימה, כך מפלגת עלה ירוק השתמשה באותיות "קנ" כהאותיות הראשונות בשמו של צמח הקנאביס וכך מפלגת מולדת של רחבעם זאבי השתמשה באות ט כהתחלת המילה טרנספר.
הפתק הלבן
בישראל, הפתקים הלבנים נספרים כקול פסול לכל דבר ועניין, ואין שום דרך לדעת כמה בוחרים הצביעו באמצעותו. למעשה, הם נועדו למקרים בהם פתקי ההצבעה של רשימה מסוימת אוזלים, אז המצביעים יכולים לכתוב את בחירתם על גבי הפתק.
כמות הפתקים במעטפה
בתא ההצבעה בוחרים את הפתק שעליו האות או האותיות של הרשימה שבה רוצים לבחור ומכניסים אותו למעטפה שקיבלתם בקלפי. אין צורך לסמן את הפתק או לכתוב עליו דבר. אם נמצאו במעטפה שניים או שלושה (ולא יותר) פתקים זהים של אותה רשימה, הם נחשבים יחד כפתק כשר אחד. לעומת זאת, מעטפה ובה פתקים של רשימות שונות פוסלת את הקול.