מפת ההנהגה בעולם החסידות ומקומה של 'המועצת' החסידית | ריאיון

לדברי שטארק, אין מדובר בעוד ויכוח פוליטי נקודתי, אלא בתהליך עומק שמתרחש בשנים האחרונות ומשפיע ישירות על הפוליטיקה החרדית, על מועצת גדולי התורה, ועל יכולת הציבור החסידי לפעול כגוש אחד.

לא משבר של ריבוי מנהיגים, אלא של הזדקנות הנהגה

מסירה באחת את הכיסוי הכחול בתל אביב - ופורצת למעדנייה | צפו

קובי אטינגר|19:03

צפו: כשאמן הרגש החסידי ריגש את ראשי הישיבות הליטאים על סיפון המטוס הפרטי 

חיים רוזנבוים|19:17

בשונה מהציבור הליטאי והספרדי, שבהם לאורך שנים עמדו דמויות הנהגה ברורות, בציבור החסידי מעולם לא היה מנהיג יחיד. אך כאן, מדגיש שטארק, טמון ההבדל החשוב: המשבר הנוכחי אינו נובע מריבוי אדמו"רים, אלא מהזדקנות השכבה הבכירה של ההנהגה החסידית.

בחסידויות המרכזיות כמו גור, ויז'ניץ ובעלזא, האדמו"רים המבוגרים מתמודדים בשנים האחרונות עם מגבלות בריאותיות. באופן טבעי, ניהול החסידות עובר לידיים של הבנים והמעגלים הקרובים אליהם. כך נוצר מצב שבו בתוך אותה חסידות פועלים בפועל כמה מרכזי כוח, כל אחד עם מקורבים, עסקנים ואינטרסים משלו.

כמה חצרות בתוך חצר אחת

התוצאה, לפי שטארק, היא מציאות חסרת תקדים שבה אדמו"ר אחד כבר אינו הכתובת היחידה. בגור, למשל, פועלים כיום כמה מוקדים פנימיים, כשכל אחד מהבנים מנסה לבסס את מעמדו ליום שאחרי. גם בויז'ניץ נוצר פיצול דומה, לאחר הצטרפות בן נוסף להנהגה המקומית, עם מערך עצמאי של מקורבים.

בבעלזא התמונה שונה אך לא פחות דרמטית. האדמו"ר, שבמשך עשרות שנים נקט קו פרגמטי ולעיתים מתון מול חסידות גור, העביר בשנים האחרונות את ניהול המערכות לבנו. הבן הקים ועדות עצמאיות, כולל בזירה הפוליטית, והוביל קו נחוש יותר, כזה שפחות מוכן להתפשר בשם אחדות החצרות.

מועצת גדולי התורה כמשל

אחד הביטויים החריפים למשבר, כפי שתואר בראיון, הוא חוסר היכולת לכנס את מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בהרכב מלא. בשנים האחרונות, שוב ושוב, אדמו"רים בולטים נמנעו מלהגיע. כשאחד לא מגיע, האחרים מחרימים גם הם, והתוצאה היא מועצה משותקת.

גם כאשר המועצה הצליחה להתכנס לאחרונה, הדיון הסתיים ללא הכרעות ברורות, והפערים בין החצרות רק העמיקו. שטארק הזכיר כי בעבר, החלטה של אדמו"ר מגור הייתה מספיקה כדי להטות את הכף. כיום, גם עמדתו אינה מתקבלת כמובן מאליו.

מהפוליטיקה אל הרחוב

למשבר ההנהגה יש השפעה ישירה על הציבור. שטארק הזכיר כי גם עצרות המחאה, כמו זו שכונתה "עצרת המיליון", היו חלשות משמעותית בהשוואה לאירועים דומים בעבר. כאשר אין הנהגה אחידה, קשה לגייס ציבור, קשה לייצר משמעת, וקשה לנהל מאבק מתמשך מול המדינה.

בתוך כך, סוגיות ליבה כמו חוק הגיוס, מערכת החינוך והכניסה למסלולי ממ"ח, הופכות לזירות של מחלוקת פנימית ולא רק לעימות מול השלטון.

קרלין, הפרגמטיות והסדק במיינסטרים

במהלך הריאיון עלה גם שמו של האדמו"ר מקרלין, דמות שמפתיעה רבים בעמדותיה הפרגמטיות. גישתו בנושאי סמארטפונים, חינוך ואף גיוס למסגרות חרדיות מותאמות, משקפת שינוי תפיסתי שמחלחל לשטח.

לדברי שטארק, כאשר חסיד קרלין מסתובב במרחב החרדי עם סמארטפון מסונן או משתלב במסלול צבאי מותאם בגאווה, הדבר משפיע על השיח, גם אם לא מיידית על החלטות רשמיות של חצרות אחרות.

אין מיינסטרים אחד

אחת המסקנות החזקות שעלו מהשיחה היא ההבנה שאין באמת "מיינסטרים חרדי" אחד. הציבור החרדי מפוצל הרבה יותר מכפי שהוא נתפס כלפי חוץ. הזהות המפלגתית אולי משמרת מראית עין של אחדות, אך מתחת לפני השטח מתקיימות עמדות שונות, לעיתים סותרות, בנושאים המהותיים ביותר.