האורות באולפן "כיכר FM" נדלקים, ומול המיקרופון מתיישב יוסף בראומן. במבט ראשון הוא נראה כיוצר קולנוע טיפוסי – תזזיתי, חד ומלא תשוקה ליצירה. אך המילים שיוצאות מפיו מציירות מסע של פעם בחיים. מי שהיה במאי שמאלני, פציפיסט ורחוק מכל סממן דתי, הפך לאחד הדוברים המשמעותיים והמפתיעים ביותר של הזהות היהודית בעת הזו. בראיון מרתק שליווה את יציאת סרטו החדש והמדובר "לא מפחד", בראומן פותח הכל – מהרגעים המפחידים באפריקה ועד לחניה אחת בתל אביב ששינתה את גורלו לנצח.
הטלפון ממקסיקו שהצית את האש
הכל התחיל בשיחת טלפון שקיבל בראומן מרמי, יהודי ממקסיקו. המציאות שאחרי השביעי באוקטובר הכתה בקהילות היהודיות בעולם בעוצמה, והדילמה הפכה לקיומית ומייסרת. "הוא אמר לי שהקהילה במקסיקו מאוד סובלת מהקנטות, מרדיפות, ולפעמים מאלימות ממש", משתף בראומן את הצופים והמאזינים. "היו קולות שאמרו 'בואו נצניע, נסתיר את היהדות', והיו קולות שאמרו בדיוק ההפך: 'אנחנו צריכים לחזק את הזהות היהודית שלנו ולתת לה עוד יותר נוכחות'".
בראומן הבין מיד שזהו סיפור שחייב להפוך לסרט. הוא יצא למסע תיעודי בן שמונה חודשים שבו פירק והרכיב פאזל של עשרות קטעי ארכיון, וריאיין דמויות מפתח כמו הרב מאניס פרידמן, משה פייגלין ושגריר ארה"ב המיועד, מייק האקבי. המטרה הייתה חדה, ברורה ולא מתנצלת: להראות שהתשובה לאנטישמיות היא לא הסברה מגמגמת – אלא אמת יוקדת.
"האנטישמיות היא משהו שמתחפש מדור לדור. האנטישמיות של הדור שלנו היא הפרוגרסיביות – מפרקת הזהויות. בעולם שאין בו מוסר, חמאס, שהם נגד המוסר, הופכים פתאום לאידיאל. זה טירוף."
האנטישמיות החדשה: תחפושת של "מוסר" נאור
במהלך הראיון, בראומן מנתח בצורה מבריקה וחסרת פילטרים את השנאה המודרנית. "האנטישמיות היום פשוט מתחפשת לאנטי-ציונות", הוא קובע נחרצות. "הפרוגרסיביות מפרקת את המוסר, את ההגדרות הישנות, ואת הסדר העולמי. אומרים לנו 'תהיה מה שאתה מרגיש, גם אם אתה מרגיש שאתה חתול'. והיהודי? הוא זה שמייצג את עשרת הדיברות, את האמת האבסולוטית ואת הסדר האלוקי. לכן, אנחנו הגורם המפריע והמרגיז ביותר למערכת הזו. אנחנו נציב תלונות הציבור של הקדוש ברוך הוא".
על תפיסת ההסברה הישראלית יש לו ביקורת נוקבת, והוא לא חוסך במילים: "אנחנו תמיד עונים לטענות נגדנו – מסבירים שאנחנו לא עושים רצח עם, מתרצים שהאדמה שלנו כי מצאנו איזה מטבע מקברו של דוד המלך. זו טעות ענקית! עצם הקריאה לזה 'הסברה' אומרת שאתה מתגונן, שאתה צריך לתרץ טענות נגדך. אנחנו לא צריכים להסביר טענות נגדנו, אנחנו צריכים להגיד את האמת: אנחנו העם הנבחר, וזאת הארץ שלנו כי הקדוש ברוך הוא אמר שהיא שלנו. נקודה. האויבים שלנו יודעים את זה יותר טוב מאיתנו, וזה מה שמשגע אותם".
שוטרים, M16 ודגלי ישראל בגאנה הרחוקה
כדי להמחיש עד כמה עמוקה הזהות היהודית, בראומן לוקח את הצופים לזיכרון ציורי, סוריאליסטי כמעט, מהתקופה שבה עוד היה יוצר חילוני לחלוטין שטייל בגאנה שבאפריקה לפני כעשור.
"לילה אחד, נסעתי במונית מאיזה בילוי, ועצרו אותי שוטרים מקומיים עם נשקי M16 ענקיים באמצע הדרך. זה בדרך כלל מצב שבו מבקשים ממך שוחד ואתה לא יודע איך זה ייגמר. הם הוציאו אותי מהאוטו והתחילו לחפש ולשאול בקשיחות: 'מאיפה אתה? רוסיה?'. כשאמרתי להם שאני מישראל ושאני יהודי, הם פשוט יצאו מגדרם מהתלהבות: 'אתה יהודי? אתה שומר על הדבר הכי עתיק בעולם!'".
"הם עצרו אותי עם נשקים שלופים בחושך, וכששמעו שאני יהודי, הם השתגעו מהתרגשות. בגאנה אנשים נוסעים עם דגלי ישראל כאילו זה יום העצמאות שלנו. הם נוצרים אדוקים שמאמינים שבורא עולם לא עזב את עם ישראל לעולם, והם בטוחים שביבי נתניהו הוא הבן אדם הכי דתי בעולם, כי המנהיג של היהודים חייב להיות דתי."
מהחוויה הזו, ומעוד חוויות רבות לאורך הדרך, הוא שואב תובנה אדירה על משמעות החיים: "הזהות היהודית היא הדבר היחיד שרץ איתך 3,500 שנה. אני יכול להגיד שאני 'שמאלני', 'ימני', 'ציוני' – אלו זהויות חדשות שממציאים, כבודן במקומן מונח. אבל מה שבאמת מחבר אותך לקדוש ברוך הוא ולאדמה הזאת – זו רק העובדה שאתה יהודי. כל השאר זה המצאות משתנות".
הנס של ליל חמישי: "השם, תביא לי חניה לימוזינה"
השיא המטלטל והמשעשע של הראיון מגיע כשבראומן משחזר את הרגע המדויק שבו החל לשמור שבת. זה לא קרה בהר סיני, אלא במקום הכי לא טריוויאלי ומוכר: רחובותיה פקוקי-החניה של מרכז תל אביב.
"חמישי בלילה, אני חוזר הביתה מאיזו מסיבה, גמור מעייפות", הוא משחזר בחיוך גדול לאלי גוטהלף. "אני מסתכל לשמיים ואומר: 'השם, אם אתה שולח לי עכשיו חניה – אין לי כוח לחפש – אני שומר את השבת הזאת!'. איך שהמשפט הזה יוצא לי מהפה, חניה באורך של לימוזינה מתפנה ממש מול הפתח של הבית שלי! חניתי ואמרתי לעצמי: אוקיי, הסתדרתי. נתפסתי במילה".
את השבת ההיא הוא העביר בישיבה על הספה, חסר אונים מול חוסר הידע שלו לגבי מה מותר ומה אסור. הוא פשוט ישב וחיכה שהשבת תצא. אבל המבחן האמיתי הגיע בשבת שלאחר מכן. "אמא שלי התקשרה להזמין אותי לפיקניק משפחתי. אני ידוע בתור המבריזן, אבל רציתי לקיים 'כבד את אביך ואת אמך'. בלב כבד נכנסתי לאוטו בשבת בבוקר, למרות שהבטחתי שלא אסע, ופתחתי את הוויז. איך שהתחלתי לנסוע – שוטר קופץ לכביש ועוצר אותי!".
"השוטר בא לתת לי קנס של 1,000 שקל ו-8 נקודות כי התעסקתי בטלפון, ואני פשוט פותח את החלון ומתחיל לצחוק לו בפרצוף. אמרתי לו: 'תביא מה שאתה צריך להביא, כי זה לא ממך, זה מהקדוש ברוך הוא. הבטחתי לו שאני שומר שבת ואמא שלי לחצה עליי לנסוע'."
השוטר התל-אביבי, שכנראה ראה הכל בחייו, נדהם מול הנהג החילוני (ללא שום סממן דתי) שמדבר איתו על אלוקים. "הוא הסתכל עליי ושאל: 'רגע, רגע. ואם אני משחרר אותך עכשיו בלי כלום, אתה נוסע הביתה ושומר שבת?'. הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו 'כן'. הוא פשוט שחרר אותי בלי שום דו"ח. מיד עשיתי פרסה, חזרתי הביתה וסימסתי למשפחה: 'עצר אותי שוטר, אני לא בא'. ככה זה התחיל".
"להיות יהודי זה השריון שלכם"
היום, כשהוא מקפיד על תורה ומצוות ולומד את ספר התניא, בראומן יוצר סדרות דוקו עבור ערוץ "הידברות" ומרגיש שהוא חי את הייעוד האמיתי שלו. במקום לחפש תהילה בפסטיבלים נחשבים, הוא מחפש להשפיע היכן שזה באמת משנה. "יש 613 דרכים לאהוב אותו", הוא אומר. "אני לא עושה את כל המצוות, אבל משתדל לעשות מה שאני יכול. כשאתה משתמש בכישורים שהקדוש ברוך הוא נתן לך – בשביל מי שנתן לך הכל – זה הסיפוק הכי גדול שיש. הוא רואה אותך שם את עצמך בצד בשבילו, ואומר 'וואו, אני רוצה לתת לבחור הזה עוד'".
הסרט החדש שלו, "לא מפחד", שמופץ לצפייה חופשית ביוטיוב, כבר מחולל גלים אדירים. המפיק ממקסיקו דיווח לבראומן שרק בימים הראשונים ליציאתו, עשרה אנשים כבר החלו להניח תפילין בעקבות הצפייה בו. אנשים מכל העולם שולחים לו הודעות שהסרט גרם להם להתרגש ולברך בכוונת הלב "שלא עשני גוי".
"זה המסר המרכזי שלי לכל יהודי בתפוצות ובארץ שמתמודד היום עם אנטישמיות ושנאה במקומות עבודה או באוניברסיטאות", הוא מסכם היטב באולפן. "תלבשו את הזהות היהודית שלכם כשריון. אל תתנצלו. זה הדבר היחיד שאמיתי, וזה הדבר היחיד שבאמת יגן עליכם וייתן לכם סיפוק".
0 תגובות