פסק דין חריג ומרתק ניתן השבוע בבית המשפט לתביעות קטנות, כאשר השופטת זהר דיבון סגל קיבלה במלואה תביעה של עורכת דין שרכבה נפגע בתאונת "פגע וברח" – וזאת על סמך פתק אנונימי שהותיר עד ראייה לא מזוהה על השמשה. התובעת זכתה בסכום כולל של כ-85.4 אלף שקלים, לאחר שבית המשפט קבע כי הפתק מהווה ראיה קבילה ומהימנה.
הסיפור החל ביום עבודה שגרתי בחודש אדר בשנה שעברה. כשהתובעת, עורכת דין במקצועה, חזרה לרכבה בסיום יום עבודתה, היא גילתה לתדהמתה כי הרכב שרוט לכל אורכו. על השמשה המתין לה פתק בכתב יד, שבו תיאר עד ראייה אלמוני כיצד משאית מאתר בנייה סמוך פגעה ברכב בעוצמה ועזבה את המקום בחיפזון, מבלי להשאיר פרטים כנדרש בחוק.
באמצעות המידע שנמסר בפתק, שהוביל אותה למספר הרישוי של המשאית, ובסיוע פנייה למנהל אתר הבנייה הסמוך, הצליחה התובעת לאתר את זהות הנהג. בכתב התביעה, שהוגש על סך כ-73 אלף שקלים באמצעות עו"ד אורי בכר, נטען כי מדובר באחריות בלעדית של נהג המשאית, אשר נסע מבלי לשמור מרחק סביר ופגע ברכב שחנה כחוק.
קו הגנה מפתיע: "המשאית הייתה במוסך"
הנתבעים, נהג המשאית וחברת הביטוח שלו, הגישו כתב הגנה לוחמני שבו הכחישו כל מעורבות באירוע. הם טענו כי לא היה כל מגע בין כלי הרכב, כי הנזקים המוצגים מופרזים וחסרי אחיזה במציאות, וכי מדובר בטענות מופרכות.
בשיאו של ההליך, הציג הנהג קו הגנה מפתיע: הוא טען כי ביום התאונה המשאית כלל לא הייתה באתר הבנייה, אלא שהתה במוסך לצורך תיקונים טכניים. עם זאת, השופטת דיבון סגל לא התרשמה מהטענה, וציינה בפסק דינה כי "לו היה שמץ של אמת בטענה כי המשאית במוסך, הדעת נותנת כי טענה זו הייתה נשמעת באופן ספונטני, מיד בהזדמנות הראשונה".
השופטת הדגישה כי הנהג לא הזכיר זאת בשיחת הטלפון הראשונה שקיים עם התובעת מיד לאחר האירוע. בנוסף, הניירות אותם הציג הנהג בדבר אמיתות הטענה שהמשאית הייתה במוסך, לא היו חתומים בצורה נאותה וקשה היה להאמין לתאריך הטיפול.
"לא סביר שעורכת דין תזייף פתק"
בפסק דין מנומק, קיבלה השופטת את תביעת עורכת הדין במלואה. השופטת הדגישה כי גרסת התובעת "ראויה לאמון מלא", וציינה בנימוקיה כי לא סביר שעורכת דין תרחיק לכת עד כדי זיוף פתק אנונימי או אמירת דברי שקר כדי לזכות בפיצוי, במיוחד לאור העובדה ששילמה בעצמה את דמי ההשתתפות העצמית.
באשר לשאלה המשפטית המורכבת – קבילות הפתק האנונימי – קבעה השופטת כי הוא מהווה ראיה קבילה ומשמעותית. היא הסבירה כי מתקיימים בו חריגים לכלל הפוסל עדות מפי השמועה: הפתק נכתב סמוך לזמן האירוע על ידי אדם שחזה ב"אירוע מסעיר ומרגש" – התאונה והבריחה – מה שמפחית משמעותית את החשש שמדובר בעדות שקרית או כזו שזיכרונו של הכותב בגד בו.
לסיכום, בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של כ-73 אלף שקלים בגין הנזקים, בתוספת הוצאות משפט, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, שהעמידו את סכום הפיצוי הכולל על כ-85.4 אלף שקלים.
פסק הדין מהווה תקדים מעניין בשאלת קבילות ראיות אנונימיות, ומדגיש את חשיבות התיעוד המיידי של עדי ראייה לתאונות דרכים – גם כאשר הם בוחרים להישאר אנונימיים.
0 תגובות