דרמה משפטית וביטחונית חריפה סביב מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, כאשר היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה הבוקר (ראשון) תגובה מקדמית לעתירות נגד המינוי, ובה מותחת ביקורת על החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל עבודת הוועדה המייעצת למינויים בכירים.
לפי עמדת היועצת המשפטית, הפגמים המהותיים שנפלו בהליך המינוי אינם מאפשרים את קיומו ודינם להביא לביטולו המיידי. במרכז הסערה עומדת פרשת הפעלתו של אורי אלמקייס, שהיה קטין בעת שגויס לשמש כמעין סוכן עבור אוגדה 210 בפיקודו של גופמן.
הפעלת קטין ללא סמכות והסתרת מידע
על פי התגובה שהגישה היועצת המשפטית, האוגדה הפעילה את הקטין אלמקייס למשך מספר חודשים ללא סמכות חוקית ותוך עקיפת גופי המודיעין המוסמכים לכך. חמור מכך, נטען כי כאשר נערכה בדיקה בצה"ל טרם מעצרו של אלמקייס, גופמן והאוגדה לא מסרו תשובה מדויקת לגבי הקשר עמו.
היועצת המשפטית מגדירה זאת כ"פגם משמעותי בטוהר המידות", ומדגישה כי מדובר ברצף של מחדלים המבטאים כשל ערכי עמוק - החל מהפעלה בניגוד לנהלים ועד להתנכרות לקטין לאחר שנקלע לסיבוך משפטי.
בין היתר היא הציעה להעביר לבג"ץ מסמך חסוי ומהותי, שחתום בידי ראש המוסד דדי ברנע ועליו גם התבססה בעמדתה. לדבריה, המסמך הוא "מהותי ומציג את הייחודיות של הארגון שהיא רלוונטית לאופן בחינת טוהר המידות".
תמיכה בדעת המיעוט של גרוניס
היועצת המשפטית לממשלה מצדדת בדעת המיעוט של יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, שקבע כי אין זה ראוי למנות את גופמן לתפקיד הרגיש. לפי עמדה זו, גופמן נשא באחריות פיקודית ישירה להפעלה הפסולה, והוא כשל בכך שלא דיווח לגורמי אכיפת החוק על הקשר של האוגדה עם אלמקייס גם לאחר שזה נעצר.
כזכור, הוועדה המייעצת למינויים בכירים אישרה ברוב קולות את מועמדותו של גופמן, כאשר גרוניס היה בדעת מיעוט. בעקבות האישור, חתם ראש הממשלה על כתב המינוי, וגופמן צפוי להיכנס לתפקידו ביום ה-2 ליוני 2026 לתקופה של חמש שנים.
ביקורת על עבודת הוועדה
בתגובה נחשף כי דעת הרוב בוועדה, שאישרה את המינוי, התבססה על תשתית עובדתית חסרה ביותר. שניים מחברי הוועדה חתמו על החלטתם עוד לפני שנחשפו למסמכים סודיים משמעותיים ולחוות דעתו המנומקת של השופט גרוניס.
בנוסף, הוועדה בחרה שלא לשמוע את אלמקייס עצמו או עדים מרכזיים נוספים, ובכך פגעה ביכולתה להגיע לחקר האמת. היועצת המשפטית מותחת ביקורת חריפה על כך שההחלטה התקבלה ללא בחינה מלאה של כל החומרים הרלוונטיים.
דרישות טוהר מידות בסטנדרט גבוה
לסיכום, היועצת קובעת כי לאור אופיו החשאי והרגיש של ארגון המוסד, הפועל ללא הסדרה חוקית מלאה, דרישות טוהר המידות מראש הארגון חייבות להיות בסטנדרט הגבוה ביותר. פרשת הפעלת הקטין מטילה, לדבריה, צל כבד על התאמתו של גופמן.
החלטת ראש הממשלה להתעלם מפגמים אלו, כך נטען בתגובה, חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. יחד עם זאת, היועצת הבהירה כי אין בדברים כדי למעט מגבורתו של גופמן בקרבות השבעה באוקטובר ותרומתו רבת השנים לביטחון המדינה.
כאמור, בית המשפט העליון דחה בקשה לצו ביניים שהוגשה נגד המינוי, אך הורה כי העתירה תידון בפני הרכב שיפוטי בהקדם האפשרי. המינוי עורר מחלוקת עזה במערכת הביטחון, כאשר ראש המוסד היוצא דדי ברנע התנגד בתוקף למינוי.
0 תגובות