פרק דרמטי במאבק המשפטי המתוקשר הסתיים היום (ראשון) בבית המשפט, כאשר השופט י. חסדיאל דחה על הסף את תביעת הדיבה שהגיש הזמר קובי פרץ נגד העיתונאי רביב דרוקר. בפסק דין נוקב, קבע בית המשפט כי המונולוג הסאטירי של דרוקר, שכלל ביקורת חריפה תוך שימוש בדבריו של פרץ עצמו, חוסה תחת חופש הביטוי ולא עולה כדי לשון הרע.
השופט חסדיאל השווה את המקרה לפסק הדין המיתולוגי "הרציקוביץ", והגדיר אותו ככלי ה-GPS של עולם הסאטירה הישראלי. "הוא משמש כלי GPS יעיל לצורך מיקום המקרה הנדון ביחס לגבולות שסומנו שם", ציין השופט בפסק הדין, והדגיש כי המונולוג של דרוקר השתמש באמצעי היפוך, חיקוי ו-Mirroring – כלים שכל אדם סביר מבין שאינם נאמרים כפשוטם.
הגנת "אמת בפרסום" עמדה לדרוקר
בנוגע לביטויים החריפים "עבריין מורשע ומעלים מיסים", קבע השופט חסדיאל כי לדרוקר עומדת הגנת "אמת בפרסום". השופט הזכיר כי מדובר בעובדות מוצקות – התובע אכן הורשע בדין ונידון למאסר, ולפיכך הניסיון להציג זאת כעוולה משפטית נכשל.
יצוין כי פרץ, שבשנים האחרונות מתקרב לדת ומסורתיות, סיפר בעבר על התהליך שעבר ועל פעילות זיכוי הרבים שהוא עושה. "מאז שיצאתי מבית האסורים, קיבלתי על עצמי להיות שליח מצווה", אמר בריאיון, "הצלחתי לגייס כמעט שני מיליון שקל לטובת חלוקת תפילין מהודרות לחיילים".
הזמר אף התפלל באוהל אדמו"רי חב"ד בניו יורק במסגרת נדר שנדר לפני כשלוש שנים, כשכתב: "ביום שאני אקבל את הויזה שלי לארצות הברית ואזכה להגיע להופעות כאן - אני ישר מגיע לציון של הרבי מחב"ד לעשות זיכוי הרבים וקידוש השם".
הוצאות משפט נמוכות באופן יוצא דופן
בסיום הדיון, ועל אף הפסדו של פרץ, נראה כי בית המשפט לא החמיר עימו יתר על המידה בגובה ההוצאות. פרץ חויב לשלם 20,000 ש"ח בלבד, סכום שנחשב בעיני גורמים משפטיים כבלתי ריאלי בהתחשב באופי התביעה ובתוצאתה.
פסק הדין מצטרף לשורה של החלטות משפטיות בנושא חופש הביטוי והסאטירה בישראל, ומהווה תקדים נוסף המגדיר את הגבולות המותרים לביקורת ציבורית על אישי ציבור.
0 תגובות