"של החמאס" ו"שייך לאויב"

כינה פעיל שמאל "משת"פ של חמאס": מני אסייג הפסיד בתביעת לשון הרע

ויכוח פוליטי סוער ברשת החברתית הסתיים בבית המשפט: התבטאויותיו של אסייג ברשת X, ובהן "משת"פ של חמאס" ו"שייך לאויב", חרגו מגבולות חופש הביטוי ומהוות לשון הרע (משפט)

מני אסייג (צילום מסך מתוך ערוץ 20)

ויכוח פוליטי סוער ברשת החברתית X, שהחל סביב סוגיית עסקת החטופים והמשך הלחימה ברצועת עזה, הסתיים באולם בית המשפט. בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בבאר שבע, קבע סגן נשיא בית המשפט, השופט יניב בוקר, כי חלק מההתבטאויות שפרסם התסריטאי והצייצן מני אסייג אחיו של הקומיקאי שלום אסייג כלפי הפעיל החברתי גיל פלדמן חצו את גבול חופש הביטוי ומהוות לשון הרע.

התביעה הוגשה לאחר שאסייג הגיב לפרסום של פלדמן, שבו מתח ביקורת על עמדת ממשלת ישראל ביחס לעסקת החטופים. במסגרת חילופי הדברים כתב אסייג כי פלדמן הוא "של ה", "שייך לאויב" ו"משת"פ של חמאס על מלא", ואף ייחס לו סיוע לארגון הטרור. פלדמן טען כי מדובר בהאשמות שקריות וחמורות, שפגעו בשמו הטוב והציגו אותו כמי שמשתף פעולה עם אויבי המדינה.

מנגד, אסייג טען כי דבריו נאמרו במסגרת ויכוח פוליטי טעון, וכי מדובר בהבעת דעה לגיטימית ולא בקביעות עובדתיות. לדבריו, קוראי הרשת החברתית X מבינים כי מדובר בשפה חריפה וסאטירית המאפיינת את השיח בפלטפורמה, ולכן הפרסומים חוסים תחת ההגנות שמעניק חוק איסור לשון הרע, ובהן חופש הביטוי, אמת בפרסום ותום לב.

בית המשפט לא קיבל את הטענה. בפסק הדין נקבע כי אף שחופש הביטוי זוכה למעמד מיוחד כאשר מדובר בוויכוח ציבורי ופוליטי, יש גבול ברור שלא ניתן לחצות. השופט הבחין בין ביקורת פוליטית חריפה לבין ייחוס שיתוף פעולה עם ארגון טרור, וקבע כי ביטויים כמו "משת"פ של חמאס", "של החמאס" ו"שייך לאויב" אינם נתפסים בעיני האדם הסביר כדעה בלבד, אלא כהאשמה חמורה העלולה לבזות אדם ולפגוע בשמו הטוב.

עם זאת, השופט ציין כי לא כל אמירה פוגענית מהווה בהכרח לשון הרע. לדבריו, ביטויים כגון "לא יהודי" או "מדברר את חמאס", שנאמרו באותו ויכוח, עשויים בנסיבות מסוימות להיחשב כחלק מהשיח הפוליטי הבוטה ואינם בהכרח חוצים את הרף המשפטי.

לעומת זאת, ייחוס מעשי בגידה או שיתוף פעולה עם ארגון טרור הוא עניין שונה לחלוטין, במיוחד על רקע אירועי 7 באוקטובר והרגישות הציבורית הרבה כלפי ארגון חמאס.

עוד הדגיש בית המשפט כי גם אדם הפעיל בזירה הציבורית וברשתות החברתיות אינו מוותר על זכותו לשם טוב. העובדה שאדם מביע עמדות פוליטיות ואף זוכה לחשיפה רחבה אינה מעניקה חסינות מפני פרסומים הפוגעים בו ללא בסיס עובדתי. בפסק הדין הודגש כי חופש הביטוי הוא ערך יסוד בדמוקרטיה, אך אין הוא מתיר לייחס לאדם עבירות חמורות או שיתוף פעולה עם ארגון טרור ללא ראיות.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (9%)

לא (91%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחוק ומשפט :