בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, קיבל היום (רביעי) פה אחד עתירה דרמטית של ארגוני זכויות אדם, והורה לבטל לחלוטין את המדיניות הגורפת שמנעה מאז פרוץ מלחמת השביעי באוקטובר את ביקורי נציגי ארגון הצלב האדום הבינלאומי אצל מחבלים המוחזקים במתקני שב"ס וצה"ל, כמו גם את הפסקת מסירת המידע בעניינם.
בפסק דין מהדהד ונוקב, מתחו שלושת שופטי ההרכב – הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז – ביקורת חריפה ויוצאת דופן על התנהלות המדינה לאורך ההליך. במשך למעלה משנתיים שבהן העתירה הייתה תלויה ועומדת, הגישה המדינה לא פחות מ-25 בקשות ארכה ודחייה, סירבה להציג תשובה משפטית סדורה, ולבסוף, שעות ספורות לפני הדיון, הגישה כתב תשובה לקוני שנשען על "דירקטיבה של הדרג המדיני" בלבד.
ברק-ארז: "המדינה דבקה במחדלה, נותרנו בפני שוקת שבורה"
את פסק הדין המרכזי כתבה השופטת דפנה ברק-ארז, שהגדירה את נקודת המוצא של כתיבתה כ"עגומה למדי". ברק-ארז הבהירה כי בית המשפט גילה אורך רוח עצום והביא בחשבון את נסיבות המלחמה הקשות, אך המדינה בחרה שלא לנצל את ההזדמנויות שניתנו לה כדי לבסס את המדיניות על אדני החוק.
השופטת פירקה את הטיעון המדיני וקבעה כי האיסור הגורף עומד בניגוד מוחלט לחקיקת המשנה של מדינת ישראל עצמה (פקודת הנציבות ותקנות לוחמים בלתי חוקיים) וכן למחויבויות ההומניטריות שהמדינה נטלה על עצמה מרצון מאז 1967 תחת אמנת ג'נבה הרביעית.
ברק-ארז הדגישה כי הנימוק הביטחוני המרכזי של המדינה – לפיו אין לאפשר ביקורים או למסור מידע "עד להשבת כלל החטופים לישראל" – איבד כל תוקף עובדתי ומשפטי, שכן בינואר 2026 הושבה ארצה גופתו של החלל החטוף האחרון ואין עוד חטופים ישראלים ברצועת עזה. "משעה שתנאי זה התקיים במלואו, פג השיקול העיקרי – ולמעשה היחיד – שהוצג לתמיכה באיסורים שהוטלו", כתבה.
השופטת דחתה על הסף הודעת עדכון של הרגע האחרון מטעם ראש הממשלה מה-8 במאי, לפיה יותר לצלב האדום לערוך סיורים מוגבלים במתקנים ולשוחח עם הסגל בלבד, ללא מפגש אישי עם האסירים. ברק-ארז הבהירה כי "ביקור" על פי החוק והדין הבינלאומי מחייב מפגש בלתי אמצעי וללא עדים עם האסיר, ושמיעת הסגל לבדה היא "במעמד צד אחד" שאין בה תועלת פיקוחית.
המשנה לנשיא סולברג: "לא היינו מוכרחים להגיע עד הלום"
המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, הסכים עם התוצאה האופרטיבית של קבלת העתירה, אך בחר להגיע אליה אך ורק דרך המשפט המינהלי הפנימי, תוך שהוא נמנע מלהכריע בסוגיות של המשפט הבינלאומי.
סולברג ביטא תסכול עמוק מהתנהלות רשויות המדינה: "משך שנתיים ויותר, יכלו משיבי המדינה לתקן את דרכיהם, ולהעמיד את המדיניות בה נקטו על יסודות פורמליים יציבים... דא עקא, שהמשיבים לא ניצלו אותן הזדמנויות. על כך יש להצר".
סולברג קבע כי פקודת הצלב האדום של שב"ס ותקנות לוחמים בלתי חוקיים הן דין מחייב, ומאחר שהמדינה פועלת בניגוד להן במשך תקופה ארוכה מבלי שטרחה לשנות או לבטל אותן בדרך המלך – היא פשוט מפרה את החוק של עצמה. "השר מסמיך עצמו להטיל הגבלה 'פוסט פקטום'... התנהלות זו מנוגדת לכללי יסוד", מתח ביקורת על שר הביטחון.
הנשיא עמית: "הקפדה על עקרונות המשפט היא יתרוננו המוסרי"
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הצטרף במלואו לפסק דינה של ברק-ארז ולהערותיו של סולברג. עמית ביקש להדוף מראש ביקורת ציבורית והבהיר כי אין בפסק הדין משום מתן פריבילגיה או טובת הנאה לאסירים שביצעו מעשי טרור אכזריים.
"השאלה שהונחה לפתחנו אינה נוגעת לטיבם של אותם מעשים, אלא לגבולות הכוח השלטוני ולחובתם של גורמי המדינה לפעול במסגרת הדין המחייב אותם", כתב הנשיא עמית בנאום דיפלומי-משפטי מובהק. "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית... ההקפדה על עקרונות המשפט גם בעתות חירום אינה חולשה ואינה ויתור; היא ביטוי לחוסנה של המדינה ולעוצמתה המוסרית, והיא מן המאפיינים הבסיסים שמבדילים בינינו ובין מבקשי רעתנו".
בסיום פסק הדין, חויבה המדינה לשלם לארגוני זכויות האדם הוצאות משפט בגובה 40,000 שקלים. המדינה תידרש כעת להיערך באופן מיידי לחידוש הביקורים המלאים ומסירת רשימות האסירים לצלב האדום, כפי שנהוג היה במשך עשרות שנים עד ערב המלחמה
0 תגובות