הכנסת הגישה היום (רביעי) לבית המשפט העליון את כתב התשובה הרשמי מטעמה בעקבות הצו על תנאי שהוצא בעתירות לביטול בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. במסמך, עליו חתום מייצג הכנסת בערכאות עו"ד יצחק ברט, מבקשת הכנסת לדחות את העתירות ומפרטת לראשונה את השלשלת העובדתית המלאה והסוערת מאחורי הקלעים של הדרמה שהתחוללה במשכן ב-3 ביוני 2026.
מהמסמך עולה כי בסבב ההצבעה הראשון הוביל השופט בדימוס יוסף אלרון בתוצאה 60–57, ונוכח אי-השגת הרוב הנדרש של 61 חברי כנסת, הוחלט לקיים סבב הצבעה שני. במהלך הסבב השני פרצה המהומה, לאחר שחברי אופוזיציה טענו כי מנהלת סיעת הליכוד עליזה בראשי או גורמים בקואליציה הנחו את חברי הכנסת לצלם את הצבעתם. בעקבות הצעקות והדרישה לבטל את ההצבעה, עצר יו"ר הכנסת את הדיון וכינס התייעצות דחופה בלשכתו.
המתווה המשולש והסודי שהושג בלשכת היו"ר
במהלך הפגישה הדרמטית בלשכת יו"ר הכנסת, בה השתתפו בין היתר יו"ר הקואליציה אופיר כץ ומרכזת האופוזיציה מרב בן ארי, הכחיש ח"כ כץ בתוקף כי ניתנה הנחיה לצלם את פתקי ההצבעה, ומרכזת האופוזיציה הבהירה בזמן אמת כי היא מאמינה לו ומקבלת את דבריו. כדי לפתור את המשבר המשפטי והפוליטי במליאה, הושגה בהתייעצות הסכמה רחבה חוצת מפלגות על מתווה משולש שהוביל להמשך ההליך.
הרכיב הראשון במתווה כלל ביטול מוחלט של הבחירות השניות שהחלו וקיומן מחדש מהתחלה, בעוד הרכיב השני דרש הצהרה פומבית של יו"ר הכנסת מעל הדוכן לפיה כל הנחיה לחבר כנסת לצלם את הצבעתו אינה חוקית ואינה תקפה. הרכיב השלישי והקריטי במתווה קבע כי לא יוטל איסור על חברי הכנסת להכניס טלפונים ניידים אל מאחורי הפרגוד. בכנסת מדגישים כי נציגי האופוזיציה הנהנו בהסכמה עם הכרזת המתווה, ואף ביקשו מהיועצת המשפטית לכנסת לאפשר את תחילת ההצבעה המחודשת, שבה ניצח בסופו של דבר עו"ד מיכאל ראבילו ברוב של 61 קולות מול 57.
חשיפת המצלמות: מי תועד מאחורי הפרגוד?
במסגרת כתב התשובה, חושפת הכנסת ממצאים מדהימים מתוך צפייה קפדנית בהקלטות הדיון, המוכיחים כי החזקת טלפונים מאחורי הפרגוד הייתה תופעה נרחבת שבוצעה על ידי חברי כנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה.
בהצבעה הראשונה נראו לא פחות מ-11 חברי כנסת יוצאים מאזור הפרגוד עם מכשירים סלולריים בידיהם, כאשר לגבי ח"כ שלי טל מירון מסיעת יש עתיד צוין כי הטלפון שלה היה ככל הנראה במצב מצלמה. בהצבעה השנייה שבוטלה נראו ארבעה חברי כנסת עם מכשירים ניידים, כאשר השרה מאי גולן נראתה כמצלמת את ההצבעה בווידאו, ובמקביל ח"כ ינון אזולאי והשרה גילה גמליאל יצאו עם פתקים גלויים והכניסו אותם למעטפות מחוץ לפרגוד.
התיעוד לא פסק גם בהצבעה השנייה המחודשת, שבה נראו 14 חברי כנסת עם טלפונים סלולריים, כאשר אצל ארבעה מתוכם, ח"כ משה אבוטבול, ח"כ ששון גואטה, השרה מאי גולן וח"כ קטי שטרית, המכשיר היה במצב מצלמה, ואילו ח"כ גואטה וח"כ מנסור עבאס אף נראו כמי שמראים את צילום ההצבעה לחברי כנסת אחרים לאחר מכן.
עמדת הכנסת לבג"ץ: "אין איסור מפורש בחוק"
בטיעון המשפטי המרכזי, מבהירה היועצת המשפטית לכנסת כי אין כיום שום איסור מפורש בדין, בתקנון הכנסת או בפסיקה האוסר על חבר כנסת לבצע צילום עצמי או להכניס טלפון סלולרי מאחורי הפרגוד.
מדובר בסוגיה משפטית מורכבת וחדשנית, כאשר המשפט המשווה מראה גישות שונות לחלוטין בעולם, שכן ישנן מדינות האוסרות זאת בחוק ומדינות אחרות המתירות זאת בשם חופש הביטוי הפוליטי והגברת המעורבות האזרחית ברשתות החברתיות. בנוסף, הכנסת מזכירה את ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון לפיה אין משנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק, וכי הנחיות והגבלות על בחירות יש לקבוע מראש ובמבט צופה פני עתיד, ולא תוך כדי ההליך עצמו או ימים ספורים לפניו.
מכיוון שהבחירות נוהלו על בסיס מתווה מוסכם על דעת שני הצדדים, ובהיעדר ראיות מוצקות וברורות ללחץ או כפייה סיעתית מעבר לשמועות והצהרות אנונימיות, הכנסת קובעת כי לא נפל בהליך פגם המצדיק את הצעד הקיצוני של ביטול תוצאות הבחירות
0 תגובות