שלושה תיקי חקירה פליליים רגישים ביותר, שהתנהלו בתקופה האחרונה נגד שני שופטים מכהנים, נסגרו בשקט. כך חשף הערב (שלישי) אבישי גרינצייג ב-24NES, בדיווח שמעורר הדים רבים במסדרונות מערכת החוק והמשפט.
מדובר בהליך נדיר מאוד הדורש אישורים מיוחדים של הדרגים הגבוהים ביותר, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה. כידוע, פתיחה בחקירה נגד שופט מכהן היא אירוע יוצא דופן במערכת המשפט הישראלית.
על פי הדיווח, מדובר בשני שופטים, כאשר התיקים נגדם טופלו בערוצים שונים. התיק הראשון התנהל נגד שופט שנחקר באזהרה באופן גלוי בעקבות תלונה שהוגשה נגדו. לאחר בדיקה מעמיקה של גורמי המקצוע וחקירת השופט, הוחלט לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה.
מנגד, המקרה השני עוסק בשני תיקי חקירה נפרדים שניהלו גורמי האכיפה נגד שופט מחוזי בכיר. החשדות שעמדו במרכזם של תיקים אלו היו חמורים וכללו בין היתר חשד לעבירה חמורה של זיוף פרוטוקול – עבירה הנוגעת בליבת האמינות והיושרה הנדרשת מאיש משפט.
חקירה סמויה ממושכת
בשל הרגישות המופלגת של החשדות וזהותו של השופט הבכיר, ניתן לשער כי החקירה התנהלה כחקירה פלילית סמויה, תחת מעטה כבד של דיסקרטיות. מטרת הסודיות הכפולה הייתה למנוע שיבוש חקירה מחד, ומאידך לשמור על מעמד מערכת המשפט כל עוד לא התגבשו ראיות מספיקות.
בתום החקירה הסמויה והממושכת, הוחלט לבסוף לסגור גם את שני התיקים הללו נגד השופט המחוזי הבכיר. עילות הסגירה לא פורסמו, אך ברור כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה יסודית של כלל הראיות שנאספו.
הליך מורכב ומוסדר בחוק
בישראל, פתיחה בחקירה נגד שופט מכהן היא הליך מורכב המוסדר בחוק, שמטרתו לאזן בין עקרון השוויון בפני החוק לבין החובה להגן על עצמאותה של הרשות השופטת. הנוהל נועד למנוע תלונות שווא קנטרניות או ניסיונות להפעיל אימים על שופטים מצד בעלי דין מאוכזבים.
על פי הנוהל, שום גוף חקירתי אינו רשאי לפתוח בחקירה, ואפילו לא בבדיקה סמויה נגד שופט, ללא אישור אישי ומפורש מצד היועצת המשפטית לממשלה. רק לאחר קבלת אישור כזה ניתן להתחיל בהליכים החקירתיים.
0 תגובות