יו"ר ועדת הבחירות המרכזית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, השמיע אמירות משמעותיות בנוגע לאפשרות של דחיית הבחירות הכלליות במדינת ישראל. בכנס סגור של האוניברסיטה העברית, חשף סולברג כי במידה ותתרחש שעת חירום לאומית שבה לא ניתן לקיים בחירות חופשיות ונגישות, דחייה מוגבלת, מפוקחת ומנומקת של מועד הבחירות עשויה להיות מוצדקת.
המבחן של סולברג: למנוע הארכת כהונה של השלטון
הדברים נאמרו במסגרת הצגת מאמר משותף של השופט סולברג ומ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, שעוסק בניהול מערכות בחירות בשעות משבר קיצוניות. סולברג הציג בפני הנוכחים שישה עקרונות ברזל מחמירים שרק לפיהם ניתן לקבל החלטה על דחיית המועד, תוך שהוא מדגיש כי המטרה המרכזית היא לוודא שהמהלך החריג "לא יהפוך לכלי בידי השלטון להאריך את כהונתו".
לפי העיקרון הראשון, "עיקרון ההכרח", נטל ההצדקה המלא מוטל על מי שמבקש לדחות את הבחירות. השופט סולברג הבהיר כי אין די בקיומו של משבר כללי במדינה, אלא יש להוכיח כי הוא פוגע פגיעה מהותית באפשרות לקיים בחירות חופשיות ושוות. בנוסף, הציג את "עיקרון הזמניות", לפיו כל דחייה חייבת להיות מוגבלת בזמן ולכלול תאריך חדש וקונקרטי.
ההיערכות מאחורי הקלעים: "מתרגלים מקרים ותגובות"
העיקרון המרכזי שעליו נשען השופט הוא "עיקרון המוצא האחרון". סולברג קבע בנחרצות כי יש לבחון ולמצות את כל החלופות האפשריות בשטח – כגון הצבעה מוקדמת, קלפיות ניידות, והסדרים מותאמים לחיילים ומפונים – לפני שמעבירים את המערכת כולה למסלול של דחייה. חומרת ההחלטה, לדבריו, נשענת על שקיפות מלאה, המחייבת נימוקים ועובדות פומביות שיאפשרו ביקורת ציבורית ושיפוטית נוקבת.
לקראת סיום דבריו, חשף השופט סולברג את ההיערכות הפנימית שמתבצעת בוועדת הבחירות המרכזית לקראת תרחישים מורכבים במדינה. סולברג סיכם ואמר כי כדי למזער נזקים ולהיערך כראוי, "אנחנו חושבים בוועדה, ומתרגלים, גם מקרים ותגובות ובכלל זה גם בחירות בשעת חירום". הוא פירט כי הוועדה בוחנת את השאלות המורכבות ביותר, אך ייחל וקיווה כי מדינת ישראל לא תיקלע למצב שבו תיאלץ לממש את התוכניות הללו בפועל.
0 תגובות