דרמה משפטית פוליטית אדירה ורעידת אדמה חוקתית: בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, קיבל פה אחד עתירה שהוגשה נגד תוצאות הבחירות לתפקיד מבקר המדינה, ופסק כי יש לבטל לחלוטין את סבב ההצבעה השני ולקיים בחירות חדשות בהקדם.
החלטת חמשת השופטים – הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, והשופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן – התקבלה בעקבות שבע עתירות שהוגשו לאחר ההצבעה הסוערת שנערכה בכנסת ב-3 ביוני 2026. באותו סבב שני, כזכור, הוכרז עו"ד מיכאל ראבילו כמנצח לאחר שקיבל 61 קולות מול 57 קולות שקיבל השופט בדימוס יוסף אלרון.
אלא שההליך ההוא זוהם באופן חמור: עוד לפני פתיחת הקלפיות, ועל רקע מחלוקת קשה, הכריז יו"ר הכנסת כי זכותו של כל חבר כנסת להחליט לצלם את עצמו מצביע. בעקבות כך, לפחות שישה חברי כנסת תיעדו בסרטוני וידאו את הפתק ששמו מאחורי הפרגוד, ואחרים אף שלשלו את המעטפה באופן גלוי לעיני כל.
המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, שכתב את חוות הדעת העיקרית, פירק בפסק הדין את הטיעונים המשפטיים של הקואליציה והבהיר כי החוק אינו נתון לפרשנויות פוליטיות. סולברג הדגיש את לשונם המפורשת של חוק-יסוד: מבקר המדינה וחוק מבקר המדינה, הקובעים חד-משמעית כי המבקר ייבחר "בהצבעה חשאית".
סולברג תקף בחריפות את עמדת הכנסת והבהיר כי תכלית החשאיות היא להבטיח שחברי הכנסת יוכלו להצביע לפי רצונם הכּן וצו מצפונם כשהם חופשיים מלחצים סיעתיים. "בין כל הפלפולים, הטיעונים ותתי-הטיעונים, חשוב לחזור לראשית הצירים, ליסודות הפשוטים", כתב סולברג ומתח ביקורת על קו ההגנה של המשיבים: "המשיבים לא הציגו, הלכה למעשה, כל טיעון פרשני שיש בו כדי להבהיר כיצד הצבעה המתועדת באמצעות סרטוני וידאו מתיישבת לשיטתם עם המונח 'הצבעה חשאית'".
השופט סולברג קבע כי לא מדובר בעניין טכני, אלא בפגיעה בשכל הישר: "הקושי נעוץ בכך שמדובר בפרשנות שאינה מתיישבת בנקל, אם בכלל, עם השכל הישר, המורה אותנו לנקוט בזהירות יתרה כלפי פרשנות שלפיה מה שאינו חשאי בא בגדר חשאי, ומה שנדרש להיות חשאי יכול להיות גם לא חשאי".
בפסק הדין הובהר כי חבר כנסת אינו יכול "לוותר" על חשאיות הצבעתו, מכיוון שברגע שהוא מתעד את עצמו הוא פוגע ישירות בחברי כנסת אחרים, מאפשר הפעלת לחץ כבד עליהם (להוכיח נאמנות באופן דומה) וחותר תחת האוטונומיה של הגוף הבוחר, המונה 120 חברים בלבד. מאחר שתצלומי הווידאו יצרו ראיה בזמן אמת לתוכן ההצבעה, ובהינתן הגיבוי שנתן לכך יו"ר הכנסת, קבע בג"ץ כי קיימת אפשרות ממשית שהפגם השפיע על התוצאה הסופית והצמודה – ועל כן הורה על ביטול הבחירות.
0 תגובות