מחלוקת חריגה בין נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית למשנה לנשיא נעם סולברג נחשפה לראשונה בבאזפורטל היום (שלישי) בפסק דין שעסק בהחלת חוק מוסר תשלומים על מערכת הבריאות. השניים הסכימו כי יש לדחות את העתירה, אך סולברג הסתייג מהערותיו העקרוניות של עמית על יחסי הכנסת והממשלה. את הדברים פרסם לראשונה איתמר לוין בביזפורטל.
העתירה הוגשה לאחר שהתקנות להחלת החוק על מערכת הבריאות לא הותקנו, למרות ציפיות והתחייבויות שהוצגו לאורך השנים בפני ועדת הכלכלה. עמית קבע כי לא הוכחה הבטחה מנהלית מפורשת, ברורה וחד־משמעית בנוגע למועד התקנת התקנות.
לדבריו, החוק קבע כי השרים רשאים לבטל את החרגת מערכת הבריאות, אך אינם מחויבים לעשות זאת. עמית הוסיף כי מידת ההתערבות השיפוטית בהפעלת סמכות שברשות היא מצומצמת, ובמיוחד כאשר מדובר במדיניות כלכלית ובשיקולים תקציביים.
אלא שבסיום פסק דינו בחר עמית להוסיף התייחסות עקרונית: ״השתלשלות הדברים כפי שפורטה לעיל, ממחישה את חולשתה של הכנסת אל מול הרשות המבצעת״. לדבריו, ההבטחות שניתנו לחברי ועדת הכלכלה נותרו ״כחתימה על הקרח״, ולכן ראוי שהמחוקק ישתמש בלשון החוק כדי להעניק תוקף להבטחות בעתיד.
סולברג הסכים לתוצאה המשפטית, אך הסתייג מהמשך דבריו של עמית. ״אינני רואה צורך להביע עמדה 'במבט צופה פני עתיד' באשר לאופן ההסדרה הראוי או האפקטיבי של הסוגיה״, כתב.
לדבריו, אף שהמצב המתמשך אינו מניח את הדעת, אין זה מתפקידו של בית המשפט לסמן לרשויות את הנתיב הרצוי: ״לא עלינו המלאכה לגמור; גם לא לסמן נתיב זה או אחר כמיטבי, או כרצוי יותר לפסוע בו״.
סולברג הוסיף אמירה נוקבת יותר בנוגע להמלצותיו של עמית: ״מוטב לנו גם לא לנפק המלצות למחוקק 'מכאן ולהבא' באשר לדרך פעולתו בכלל״. הוא הבהיר כי אינו רואה הצדקה או תועלת באמירה שלפיה הפרשה ממחישה את חולשת הכנסת מול הממשלה.
השופט חאלד כבוב הצטרף לעמדתו של עמית. העתירה נדחתה, אך הממשלה חויבה לשלם הוצאות בסך 25 אלף שקלים.
3 תגובות