בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ביום חמישי את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד קיבוץ ניר דוד בעניין הגישה לנחל האסי. השופטת עידית ברקוביץ קבעה כי אף שלציבור קיימת זכות גישה למשאב הטבע, תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להסדרת המחלוקת המורכבת.
בפסק הדין הודגש כי יש לאזן בין זכותו של הציבור להגיע לנחל לבין זכויותיהם של חברי הקיבוץ, שבתיהם נמצאים בסמוך לגדותיו. בית המשפט התייחס גם להשקעות שביצע הקיבוץ לאורך השנים בשיקום, בניקוי ובטיפוח הנחל וסביבתו, המוערכות בעשרות מיליוני שקלים.
השופטת הגדירה את המחלוקת "בעיה רב-קודקודית" שאין לה פתרון פשוט, והבהירה כי "השופט אינו מוסד תכנון". לדבריה, המדינה היא שנדרשת לקבוע את התנאים המעשיים שיאפשרו את מימוש זכות הגישה לצד שמירה על פרטיות התושבים, בטיחותם ושגרת חייהם.
בית המשפט קבע כי מתווה "החוף הירוק", שגובש בידי המדינה במסגרת עתירה מנהלית קודמת, מעניק פתרון ראוי, הוגן וסביר. המתווה מאפשר לציבור להיכנס לנחל דרך החוף הנמצא בקצהו המערבי ומחוץ לאזור המגורים, וכן מעניק גישה מבוקרת לגדה הדרומית. מנגד, הוא אינו מאפשר כניסה חופשית לגדה הצפונית הסמוכה לבתי הקיבוץ.
בפסק הדין הודגש כי נחל האסי הוא משאב ציבורי וכי זכויות הקיבוץ בקרקע אינן מקנות לו בעלות על מקור המים או סמכות מוחלטת למנוע מהציבור גישה אליו. עם זאת, נקבע כי זכות הציבור בנחל אינה מעניקה לו בהכרח אפשרות להיכנס לקיבוץ ללא הגבלה דרך השער הראשי.
השופטת קבעה גם כי חסימת שער הקיבוץ אינה מהווה הפליה אסורה לצורך אישור התביעה כייצוגית. לדבריה, הקיבוץ הוא אגודה שיתופית הפועלת במסגרת המשפט הפרטי ואינו מוגדר כעוסק, כנותן שירות ציבורי או כרשות מקומית.
הבקשה לתשלום פיצויים לחברי הקבוצה נדחתה אף היא. בית המשפט קבע כי אין מקום לחייב את הקיבוץ בפיצוי עבור התקופה שקדמה להסדרת הגישה, בין היתר משום שהמדינה לא גיבשה קודם לכן מתווה מתאים.
לצד דחיית ההליך, השופטת הבהירה כי פסק הדין אינו מכריע בשאלה העקרונית אם לקיבוץ קיימת סמכות לחסום את שעריו. לדבריה, השאלה הזאת נותרה פתוחה.
1 תגובות