בעקבות השבעתו ההיסטורית של המשפטן החב"די בנימין (בני) פורר לתפקיד שופט בבית המשפט העליון של מחוז לוס אנג'לס בקליפורניה, חושף המשנה לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יוסף ויצמן, כי מערכת המשפט הישראלית הייתה קרובה בעבר באופן ממשי לאירוע חסר תקדים של מינוי שופט חרדי לבית המשפט העליון בירושלים. בראיון שקיים בתקשורת שרטט עו"ד ויצמן תמונת מצב מפתיעה על המתרחש בחדרים הסגורים.
"היינו קרובים מאוד לפני שש שנים למינוי של שופט חרדי לביהמ"ש העליון", חשף ויצמן. לדבריו, היוזמה הבשילה בימיה של איילת שקד כשרת המשפטים, שפנתה אליו באופן אישי: "איילת שקד אמרה לי אז: 'יש לי משימה, שיהיה שופט חרדי בעליון', ואני יצאתי לחפש ולתור את הארץ". ויצמן הוסיף כי היוזמה זכתה לרוח גבית נלהבת גם מצד נשיאת בית המשפט העליון דאז, השופטת מרים נאור: "הנשיאה דאז התלהבה מהרעיון מאוד. היא התקשרה אליי, אני לא אשכח, ואמרה לי: 'תביא לי כבר את השם'".
במסגרת החיפושים, פעל ויצמן יחד עם ד"ר חיים זיכרמן, ולאחר בדיקה מאומצת אותר מועמד חרדי בעל שיעור קומה: "חרדי הארדקור, שמוכר היטב במרחב המשפטי. הייתה כבר איזושהי הסכמה, וממש דקה לפני כן הוא ביקש להישאר בעבודתו ולא ללכת לביהמ"ש העליון. גם בני המשפחה שלו אמרו לו: 'אל תלך לשם'. זה חבל מאוד, משום שזה היה יכול להיות אירוע היסטורי".
מאז אותה החמצה, מעיד עו"ד ויצמן, נעשו שוב ושוב ניסיונות לאתר מועמדים מתאימים: "עשרות פעמים ביקשנו וחיפשנו כאלה, כי גם המערכת לא תתנגד לכך" עם זאת, הוא מסביר כי המחסום העיקרי אינו נובע מהתנגדות המערכת, אלא מהפערים ומהקרע שבין המגזרים: "כדי להגיע למינוי כזה, צריכים רצון אמיתי, ושתשרור יותר קרבה בין עולם המשפט לעולם החרדי, כי היום יש נתק מאוד גדול. ביום שנראה שופטים חרדים, קודם במחוזי ובהמשך בעליון, יהיה הרבה יותר אמון במערכת המשפט מאשר מה שיש היום".
עו"ד יוסף ויצמן הדגים את השינוי שחולל מינויו של השופט החרדי, אבנר יפרח לבית משפט השלום בתל אביב: "הוא שופט מדהים, בוגר הקריה האקדמית אונו. כשהגיעה קבוצה גדולה של שופטים לאירוע משפחתי של בתו, הם נחשפו לעולם החרדי, ראו את הדברים הטובים ואת הזוויות החיוביות. כשיש היכרות כזו, היחס כולו משתנה. כשנכנס אחר כך בעל דין חרדי לאולם, מסתכלים עליו לגמרי אחרת ויש הרבה יותר אמון".
באשר לדילמות ההלכתיות וההשקפתיות הנלוות לישיבה על כס השיפוט בערכאות, הזכיר המראיין פרו'פ יובל אלבשן את שיחותיו עם פרקליט הצמרת המנוח ד"ר יעקב וינרוט ז"ל, שהעדיף בעבר שלא להתמנות לשיפוט בשל שאלת מעמד ההלכה אל מול החוק האזרחי.
עו"ד ויצמן, שהיה אף הוא בקשר קרוב עם וינרוט, השיב בנחרצות: "וינרוט היה איש אמת, ויחד עם זאת הוא רצה שיהיו שופטים חרדים. הוא שמח מאוד כשנבחרתי ללשכת עורכי הדין, קרא לי כמה פעמים ואמר לי במפורש: 'צריכים שיהיו כמה שופטים חרדים'".
עו"ד יוסף ויצמן הסביר עוד כי מהבחינה ההלכתית, עבודתו של עורך הדין מורכבת לעיתים אף יותר מזו של השופט: "כעורך דין אני מתמודד עם דילמות קשות בהרבה מאשר שופט. אני מייצג לקוחות וחברות, ונדרש לבנות גרסאות וטענות. מבחינת ההלכה זו משימה מורכבת פי כמה, ועם כל זה רבנים מורים ומדריכים כיצד לפעול על פי גדרי 'דינא דמלכותא'. שופט חרדי שיושב בדין אינו רק בעל מקצוע - זו שליחות ציבורית מהמעלה הראשונה. זה יוצר אמון לציבור החרדי ויוצר אמון בתוך בתי המשפט, וזו חובה לקדם את זה. זו הדרך היחידה לבנות אמון - בבתי המשפט, בפרקליטות ובכל תפקידי המפתח".