בג״ץ התיר לפרסם את שמו של סא״ל אריה עמידרור, קצין המודיעין של אוגדת עזה ב־7 באוקטובר, לאחר מאבק משפטי.
ההחלטה להסיר את איסור הפרסום ניתנה לאחר שהנשיא יצחק עמית בחן כמה שיקולים, ובהם היעדר מניעה ביטחונית לפרסום השם, הפרסומים שכבר הופיעו ברשתות החברתיות והעניין הציבורי בנושא. לפי הדברים שצוטטו מדברי עמית, גם המערער עצמו סבר כי ייתכן שלא יהיה מנוס מפרסום שמו בתוך כמה חודשים.
״בהיעדר מניעה ביטחונית לפרסום שמו של המערער; בהתחשב בשלל הפרסומים ברשתות החברתיות; בהתחשב באינטרס הציבורי בפרסום השם; ובהתחשב כי גם לשיטת המערער עצמו ספק אם תהיה מניעה לפרסום שמו תוך מספר חודשים – אין מקום להותיר על כנו את איסור הפרסום״, כתב עמית.
בעקבות ההחלטה הותר לפרסום כי הקצין ששימש קצין המודיעין של אוגדת עזה ב־7 באוקטובר הוא סא״ל עמידרור. לפי הדיווח, הסרת האיסור הגיעה לאחר מאבק משפטי שנגע לפרסום זהותו.
בדבריו מנה עמית כמה נימוקים להחלטה, ובהם העובדה שכבר הופיעו פרסומים ברשתות החברתיות. לצד זאת, הוא התייחס לאינטרס הציבורי בפרסום השם ולשאלה אם ניתן יהיה למנוע את פרסומו בהמשך. מכלול השיקולים, כפי שהציג אותם הנשיא, הוביל למסקנה שאין להשאיר את איסור הפרסום על כנו.
כאמור, סא״ל אריה עמידרור, ששמו הותר לפרסום הוא בנו של יעקב עמידרור, אלוף בצה״ל במילואים שכיהן בעבר כראש המטה לביטחון לאומי וכראש חטיבת המחקר באגף המודיעין. הוא שימש גם כמזכיר הצבאי של שר הביטחון.
לפני כשבועיים הודיע צה״ל על התרת התחייבותו לשירות של סגן־אלוף א׳ ועל סיום שירותו. ההחלטה התקבלה בידי ראש אכ״א, לאחר שבחן את המלצות הוועדה המייעצת ואת חוות דעתו של סגן הרמטכ״ל.
בנובמבר 2025 קבע הרמטכ״ל דאז, רב־אלוף הרצי הלוי, כי שורה של מפקדים בכירים נושאים באחריות פיקודית ישירה לאירועי 7 באוקטובר, וכי יש לנקוט נגדם צעדים פיקודיים. סגן־אלוף א׳, ששימש קצין המודיעין של אוגדת עזה, נכלל ברשימה, ובהמשך הוחלט לפתוח בהליך לסיום שירותו.
ההליך התעכב במשך כמה חודשים בעקבות טענות שהעלה הקצין ובקשותיו לדחות את כינוס הוועדה בעניינו. במרץ 2026 עתר סא״ל א׳ לבית המשפט נגד כינוס הוועדה, וההליכים הוקפאו זמנית. במקביל הוצא צו איסור פרסום על פרטי הפרשה.
1 תגובות