ימי שלושת השבועות, ימי האבל השנתי על חורבן בית המקדש, הם גם ימי החופשה כמעט היחידים של המוזיקאים וזמרי החתונות, במהלך השנה. השילוב של הקיץ עם החופש מאפשר לחלקם לצאת לנופש ממש וחלקם דווקא נכנסים לעבודה קשה יותר לקראת העונה הבאה. יצאנו לדבר עם מיטב הזמרים והנגנים כדי שיספרו לנו בעצמם כיצד הם מתנהלים בימי שלושת השבועות כשברדיו מתנגנים רק שירים ווקאליים.
>> למגזין המלא - כנסו
כשמנגנים כמעט כל ערב במהלך השנה, החופש הוא משמעותי מאד עבור המוזיקאים מכל הבחינות, "החופשה הזאת היא תמיד חופשה מבורכת, כי יש שקט לאוזניים", אומר הקלידן המצליח אבי דרור, אך מוסיף מיד, "מצד שני אני רגיל ממש לנגן וזה ממש חסר לי, כי אני נהנה מזה. כיף לי לבוא לעבודה שלי, כיף לי לראות כל יום זוג מתחתן, כיף לי לראות אנשים שמחים ורוקדים.
"הרבה אנשים שואלים אותי מאיפה יש כוח לנגן כל ערב, אז אני לא יודע איזה עוד עבודה יש שהיא כולה שמחה מלבד נגינה בחתונות. חתונה זה דבר מאד שמח ונורא כיף לעבוד במשהו כזה כל השנה. אבל מצד שני, כן צריך חופש כי העבודה הזאת היא בהחלט עבודה קשה".
דרור מסביר, "זה ממש סוג של אחריות, יש הרבה אנשים שיש להם עבודה שהיא בעיקר פיזית. אתה צריך לסדר א' ב' ג' בחנות, למלא טפסים, לעשות הרבה דברים שהם טכניים, סיימת וזהו. העבודה במוזיקה היא מעבר לעבודה הפיזית, היא גם עבודה רגשית. אני מרגיש שאני באמת רוצה לשמח, וזה מוציא גם אנרגיות פנימיות מאוד מאוד חזקות וזה כן כיף שיש שקט באוזן, גם שקט פיזי, שקט באוזן מכל הרעש שאנחנו נמצאים בו בדרך כלל. אז קודם כל, לכן החופשה הזאת היא תמיד טובה".
בניגוד להרבה אמנים אחרים שעובדים בימי שלושת השבועות על חומרים חדשים, דרור מצהיר דווקא על חופשה גם לאוזן שלו, "בדרך כלל, כשיש לי חופשה בספירת העומר, אני לא עושה כלום שקשור למוזיקה, כלום. אני לא מתכנת דברים באורגן, אולי רק בסוף ספירת העומר, עובד על סולואים או אלתורים. אני מחפש שקט באוזן והשקט הזה מאוד טוב, כדי שתהיה לי אנרגיה לחזור לרעש החזק שאחרי".
אלא שגם לחופשה של דרור יש יוצא מהכלל, "ספציפית, בשלושת השבועות אני כבר הרבה שנים מתנדב של עמותת 'זיכרון מנחם'. הייתי מתנדב אצלם כשלמדתי בישיבת גיל בבית וגן, מגיל 16 היינו הולכים כמעט כל מוצאי שבת לבית חולים הדסה, הייתי אז קצת מנגן, ממש בתחילת דרכי, לחולים שם. הייתי גם עושה להם קסמים, אני גם קוסם, אחד מתחביביי. בשנים האחרונות אני גם נוסע עם המחנה של 'זמז"ם', ככה נקראים בחיבה, מחנות הקיט שנערכים באירופה על ידי המתנדבים של זיכרון מנחם".
"אנחנו השנה בשטרסבורג, בצרפת. יש כאן 100 חולים בדרגות שונות ומלא מדריכים ורופאים ואחיות וצלמים ומאבטחים ומלא אנשי צוות ובית חולים שלם שנמצא פה. אז אני פה מנגן להם וכן מותר גם בשלוש השבועות. יש לכך היתר הלכתי מלא של רבנים. באחת השנים המחנה יצא בתשעת הימים וכמה רבנים אמרו להם, לא רק שמותר לכם לאכול בשר, מותר לכם לשמוע מוזיקה, זה בגדר של פיקוח נפש עבור הרבה מהילדים שלא אוכלים חודשים ולא רוצים לעשות כלום ופתאום במחנה הם אוכלים ומקבלים תיאבון והמדדים שלהם מראים שיפורים מטורפים לטובה", מספר דרור.
"אז אם מישהו שאל מבחינה הלכתית איך מותר לנגן בתקופה הזאת, אז הנה מותר במקרים מסוימים. אני חוזר בעוד יומיים-שלושה לארץ וכל מה שנשאר לי זה שבוע של חופש לפני החתונות. אני מקווה שיהיה לי שקט חזק באוזניים בשבוע הזה, כדי שנוכל לחזור אחרי תשעה באב עם כל המרץ להמשך הקיץ ואז אנחנו נכנסים לחורף עם שנה מעוברת. איזו שמחה הולכת להיות כאן", אומר דרור בחיוך.
הזמר הפופולרי רולי דיקמן נהנה מאוד מימי החופשה, ומנצל את הימים גם לנופש וגם לעבודה. "האמת שזה בריא לצאת מהשגרה", הוא אומר, "אבל אני בהחלט מתגעגע ללו"ז השמח מהנשמה, זה חלק ממני".
"כמובן שבתוך כל החופש אני עובד במרץ על הפתעות שיבואו בהמשך, דיסק חדש, כמה קליפים וסינגלים", הוא אומר ומציין כי "מרחוק גם אפשר לשלוט בהכל".
על החופשה, הוא משתף: "אני אוהב לנסוע להרים גבוהים, לראות את יופי הבריאה. אני עושה מלא תרגולים ולומד מלא בשלט רחוק, אבל מה שהכי חשוב מתפלל ומודה לה' על כל רגע ורגע".
הזמר המצליח אבי אילסון, מנצל את ימי החופשה בעיקר לזמן איכות עם המשפחה. תפסנו אותו במהלך החופשה השנתית שלו ברומניה. "אלו ימים שבאמת אני מנסה להקדיש אותם כמה שיותר למשפחה", הוא משתף. "אני בגדול מחלק את זה כל שנה. בשבועיים הראשונים אני יוצא לנופש בחו"ל עם הילדים שגם בחופש. אני התברכתי ב-3 בנות, אז הן כבר יוצאות לחופש בראשון ליולי ולא בתשעה באב כמו הבנים. אז ככה שזה מאפשר להתאים את החופשה ביחד", הוא מספר בחיוך ומוסיף, כי "אמנות זה משהו שמצריך ניקיון בנפש, התחדשות בנפש, בשביל המשך יצירה, אז אני ממש רואה את זה כמשהו שהוא חובה בשבילי, וגם הילדים, שמטבע הדברים לא חווים אבא נוכח בצורה מלאה במהלך השנה".
אילסון מספר, כי עוד שבועיים, אחרי תחילת העונה באב, הוא כבר טס לדרום אמריקה, לסיבוב הופעות, "זה שוב מצריך ממני היעדרות מהבית. אז אני ככה כל הזמן זוכר את זה ואומר: לפני חודש נסעתי, עוד מעט, אני נוסע שוב, אני טס וזה מצריך את החיבור המשפחתי בחופשה".
לצד החופשה, אילסון כבר נערך לעבודה והכנות. "ישר כשאני חוזר לארץ יש לי כבר לו"ז אולפנים קבוע ומסודר. פגישות על הקליפים הבאים שמצלמים. זה בעיקר, אני שומר כל שנה לשבוע האחרון שלפני תחילת העונה, לפני שחוזרים בכל הכוח".
אילסון מסביר, כי גם במהלך החופשה עליו להיערך למופעי הקיץ ולמופעים במלונות ועליו לעבוד על כך גם מרחוק. "הרצון הוא לחופש מלא, אבל עם המחויבות גם לעבודה", הוא אומר בחיוך.
מי שעוד נאלץ השנה לעבוד מרחוק הוא המעבד והיוצר יואלי דיקמן, שמצהיר כי אצלו זו התקופה הכי לחוצה ועמוסה בשנה. "בימים אלו כל הזמרים ואנשי התעשייה יוצאים לנפוש ומכינים את התחמושת המוזיקלית לקיץ ולחגים, אז הפעם לראשונה בהיסטוריה הייתי צריך לקחת איתי אולפן נייד להרי שוויץ ויחד עם המשפחה שנופשת, אני מוצא זמן בערבים ובלילות גם להקליט שידורים לרדיו ובעיקר הרבה מאוד הקלטות ומיקסים וסגירות לקראת הקיץ".
דיקמן חושף ל'כיכר השבת' חלק מרשימת העבודות שלו, "בימים אלו כתבתי שני עיבודים למלחין ר' חזקי וויס. מיקסים לאברהם מרדכי שוורץ. הכוכב העולה מניו יורק, יודי ביאלסטוצקי, יעקב שוואקי שעובד בקדחתנות על האלבום החדש. שני שירים שסוגרים את האלבום של רולי אחי, והרבה כוחות צעירים עם סינגלים לקיץ כמו גד שלום, אבי מנחם, לצד חומרים חדשים מהדיסק שלי שבעז"ה אשחרר בימי בין הזמנים ועוד טירוף של הקלטות וסגירות בימים אלו".
"זאת בנוסף לכל כתיבת והכנת ההופעות של העונה הקרובה ומסתבר שזה אחת העמוסות שהיו. אולי יש קשר לבחירות המקומיות המתקרבות?", תוהה דיקמן.
על פי חלק גדול מהפוסקים, מותר למי שפרנסתו ממוזיקה לעבוד בימים אלו לצורך פרנסתו ולשמוע מוזיקה, שאלנו את האמנים כיצד הם מתמודדים עם הנושא. המלחין והקלידן שמואל יפת, מספר על הדילמות: "זה בעיקר בא לידי ביטוי כשאני נוסע באוטו עם הילדים ואני חייב לשמוע שיר או סקיצה מסוימת, ולתת להם את ההסבר מדוע אבא שומע... אז כדי להמחיש להם את הפן החינוכי אני חוזר על 10 שניות מהשיר 10 פעמים (כדי לעמוד על ניואנס מסוים), עד שהם מתעצבנים, וכאן אני מסביר להם את מטרת האזנה לצרכי עבודה ולא הנאה. עוד דוגמא, שאני עומד בצומת ברחוב חרדי מרכזי, אני מנמיך את הווליום, מפני מראית העין, וכן הלאה עוד דוגמאות... אבל בהחלט מה שאינני חייב לשמוע אני משתדל מאוד לא להקל לעצמי".
יפת מספר על ימי שלושת השבועות באופן כללי ואומר כי "יש בהחלט יותר זמן למשפחה, לתת דגש על נושאים שאין להם זמן כל השנה, ואולי לישון עוד שעה בלילה... והאמת שהשבועות הללו עוברים הרבה יותר מהר ממה שחושבים".
מעבר לזה הוא עובד כמעט רגיל, "לא נחים לרגע מהמוזיקה, להיפך, יש עבודות של עיבודים באולפנים, לחנים חדשים שדורשים את הסקיצות שלהם, ועוד פרויקטים חדשניים שעובדים עליהם. כמו"כ בתחום החתונות, משדרגים מקצבים, מעדכנים סאונדים, עושים ביקורת עצמית, ודואגים להיות הכי מעודכנים".
זמר החתונות האנרגטי והמצליח, קובי ברומר, מספר על החוויה האישית שלו ואומר: "זו תקופה מורכבת בעיקר כי אצלנו זה חופש מהעבודה, אבל אלה גם ימי אבל על חורבן הבית, וכשאתה באבל אתה לא רוצה להיות בחופש ובשמחה".
"בתקופה הזו יש גם קצת שקט ומרגוע לנפש מהאינטנסיביות שאני מכור אליה... האמת, לא אוהב כל-כך את השקט הזה, אבל מבין לגמרי שאומרים לי שאולי זה גם טוב בשבילי, מנקה קצת תדרים ורעשים באוזניים", אומר ברומר בחיוך.
גם ברומר עובד בימים אלו על חומרים חדשים, "הן ברדיו עם התוכנית שלי והן במוזיקה והפעם בקונספט של דואטים. צפו להפתעות בעז"ה, מאחל לכולנו שנזכה שימים אלו יהפכו לשמחה ונזכה לראות בבניין בית המקדש אמן".
הזמר והקלידן אריק דביר, החליט על חלוקת זמן, "אצלי שלושת השבועות מתחלקים לשלושה (פשוטו כמשמעו), שליש מנוחת הנפש, שליש ילדים (ורק עם הילדים) והשליש האחרון מכין חומרים לעונה הבאה ומתמקד בכל מה שקשור ללהקה".
"כמובן, שהחלק הראשון של מנוחת הנפש גם קשור לרצון להגיע "טרי" לעונה הבאה, שהשנה היא ארוכה מתמיד ממש עד סוכות מתחתנים, גם בין יום כיפור לסוכות", מספר דביר.
לגבי שמיעת מוזיקה בימים אלו, דביר מקפיד על סינון מוזיקלי, "אני לא שומע להנאתי אלא רק דברים שצריך ללמוד ולכתוב לנגנים, וכמובן אם צריך חזרות לדברים מסוימים".
יה"ר שנזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו ושאת החופשה השנתית יצטרכו הזמרים ליצור באופן יזום.