רגע לפני החורבן הגדול, הנביא ירמיהו עצר בחצר המטרה, בזמן שהעיר נמצאת תחת מצור כבד של צבא בבל, והוא מתאר את המציאות הקשה שעומדת להתרחש: עיר שוממת, "מבלי אדם ומבלי יושב ומבלי בהמה".
לכל מאמרי הסדרה 'זיווג עגום' - לחצו כאן
אבל הנבואה לא מסתיימת בחורבן, ירמיהו מתנבא ומשמיע חזון של תקווה. המסר המרכזי הוא שהחורבן אינו סוף הפסוק; החיים, השמחה וקולות החתונות עוד יחזרו לרחובות השרופים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
והנביא אומר (ירמיהו פרק לג): "כֹּה אָמַר ה', עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם-הַזֶּה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה--בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב, וּמֵאֵין בְּהֵמָה. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת-ה' צְבָקוֹת כִּי-טוֹב ה' כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה'".
והמסר, והנבואה, אקטואליים גם לחיינו: גם כשאתה או את מעוכבים בשידוכים, (בעלי רקע רפואי ושאינם) ואתם מרגישים בחורבן - שהחיים והעתיד נשרף, תיאחזו בנבואת ירמיהו ש"עוד ישמע קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה".
לא לאבד את התקווה
כלפי מה הדברים אמורים: מי שקצת עבר תקופות בשידוכים, (על אחת כמה וכמה בשידוכים רפואיים) יודע מה הם "תקופות יובש". אין הצעות, שדכנים לא מתקשרים, כאילו כולם שכחו אותך במרוצת החיים, ורק אתה זרוק בצידי הדרך.
חשוב מאוד שלא לאבד את התקווה! להאמין שגם אם עכשיו הכל נראה חשוך - בקרוב מאוד הכל יתמלא באור. להאמין בעצמך ובסובבים אותך, ולא לאבד את התקווה שהזיווג המיוחל יגיע בסוף.
אין צורך בהשוואות
האתגר הנוסף הוא השוואות נפסדות לחברים ובני משפחה, "תראו איך הם התחתנו ואני עדיין תקוע/ה". אלו השוואות נואלות ביסודן וקשות בתוצאתן. עלינו לדעת ולהפנים שלכל אחד מאיתנו סלולה דרך נפרדת, שאינה דומה לדרכו של איש, ותפורה בהתאם לתוכניות שנקבעו לנו והכוחות שיש בנו.
כאשר אדם חי ופועל לפי השוואה לאחרים, הוא נופל לייאוש ודכדוך, השמחה ממנו והלאה, והמראות השחורות מנתקות אותו משיירי התקווה ומשליכות אותו אל הדיכאון והעולם הקודרני.
ומילה לסיום: בתחילת מסע זה, כשהתחלתי לכתוב את הפרקים שקראתם, במטרה לזעוק ולהציף את קולם של השקופים והנעלמים, הלא הם הרווקים והרווקות בעלי רקע רפואי - לא ידעתי כיצד ייגמר המסע.
בסייעתא דשמיא, בשבוע האחרון זכיתי לבוא בברית האירוסין, אחרי טלטלות רבות וחוויות מכוננות - שאת חלקן חלקתי עמכם כאן בטורים. אני יכול רק לומר לכם: אל תאבדו את התקווה ואל תפסיקו להאמין שזיווגכם יבוא, ובסייעתא דשמיא הוא יבוא יותר מהר ממה שאתם חושבים!
>> למגזין המלא - לחצו כאן
חזקו ואמצו! שנשמע ונתבשר בשורות טובות!
לתגובות, הארות והערות, הצעות לייעול או שיתוף סיפורים אישיים, פנו אלינו במייל: yshivotkh@gmail.com
0 תגובות