בעוד עשן כבד מיתמר מעל מאגרי הדלק של משמרות המהפכה באיראן, נראה כי המזרח התיכון נמצא בנקודת מפנה היסטורית. רני עמרני, מנהל 'רדיו רן' הנמצא בקשר רציף עם גורמים בתוך המדינה הסגורה, מספק בריאיון ל'כיכר השבת', הצצה נדירה למה שקורה באמת מאחורי הקלעים של שלטון האייתוללות המתפורר.
"הפצצות שמעלות את המורל"
לדברי עמרני, ישנו פער תהומי בין מצוקת המשטר לבין תחושות הרחוב האיראני. בעוד שתקיפת מאגרי הדלק משתקת את יכולת התנועה של הכוחות הצבאיים, העם האיראני שואב מכך עידוד רב. "כל פיצוץ כזה רק מרים להם את המורל", הוא מספר. "האנשים שראו את משמרות המהפכה טובחים בהם רק לפני חודשים ספורים, רואים עכשיו את אותן משאיות שהובילו גופות של מפגינים, כשהן נפגעות בעצמן. השמחה שם גדולה, במיוחד בקרב משפחות ההרוגים".
עמרני מציין כי למרות ניתוקי האינטרנט, סרטונים מצליחים לצאת החוצה דרך טלפונים לוויניים או חיבורים בגבולות. באותם סרטונים נשמעות קריאות מפתיעות מהגגות: "ביבי ג'ון" (ביבי היקר/אהוב שלנו), ביטוי לתמיכה הבלתי צפויה של חלקים בעם האיראני במהלכים הצבאיים נגד המשטר.
המארב בבוקר שבת: כך חוסל חמינאי
עמרני שופך אור על הבלבול שאחז בצמרת האיראנית לפני החיסול הדרמטי של עלי חמינאי. לדבריו, שיטות הלוחמה הפסיכולוגית והערפול של ארה"ב וישראל גרמו להנהגה האיראנית להוריד מגננה. "הם חיכו לתקיפה בליל שבת", מסביר עמרני. "כשראו ששמונה בבוקר הגיע ואין תקיפה, הם הקדימו פגישה של הצוות הבכיר עם חמינאי. ברגע שהמידע הגיע – בוצעה התקיפה שחיסלה אותו".
כעת, המשטר נמצא במלחמת ירושה פנימית קשה. בין הנשיא פזשכיאן, הנחשב למתון יחסית, לבין קיצוני משמרות המהפכה, שורר קרע עמוק שמונע הסכמה על מנהיג חדש. "המשטר מתפרק מבפנים", אומר עמרני, "הם כבר לא מצליחים להציג חזית אחידה אפילו מול מדינות המפרץ".
הקהילה היהודית: "בין הפטיש לסדן"
בתוך הכאוס המלחמתי, עולה שאלת גורלם של יהודי איראן. עמרני, המכיר את הקהילה מקרוב, מתאר מצב של "אנוסים מודרניים".
"היהודים תמיד ניסו להסתדר עם כל משטר כדי למנוע פוגרומים," הוא מסביר. "גם היום, כלפי חוץ הם עשויים להשתתף בהפגנות נגד ישראל, אבל בלב הם מייחלים לשינוי. הרב גרמי והקהילה נמצאים במצב רגיש מאוד". הוא אף נזכר בגעגוע בבית הכנסת 'אברהם-זאדה' בטהרן ובמסעדה הכשרה 'גולפרנגי' הסמוכה, ומביע תקווה שבקרוב יוכל לבקר בהן בעידן של חופש.
לקראת מהפכה?
עמרני מעריך כי בשבועות הקרובים, ככל שכוחם של משמרות המהפכה ימשיך להישחק, נראה את ההמונים יוצאים לרחובות. "איראן היא מדינה עצומה, זה לוקח זמן, אבל הכוח הצבאי שלהם – הים, האוויר והטילים – הושמד ברובו. כשהצבא האיראני הרגיל יראה שמשמרות המהפכה הוכרעו, הוא עשוי להצטרף לעם".
הוא מסכם בתקווה שחג הפסח הקרב, חג החירות, יביא עמו בשורה של חופש גם לעם האיראני, ושהקשרים בין המדינות יחזרו לימיהם הטובים.
0 תגובות