הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (שלישי) להפחית את הריבית במשק בעוד רבע אחוז, החלטה שצפויה להקל במעט על לוקחי המשכנתאות ובעלי ההלוואות.
לפי בנק ישראל, ההחלטה התקבלה לאחר שבחודשים האחרונים נרשמה הרגעה בקצב עליית המחירים, והאינפלציה ירדה אל מתחת לטווח היעד של הממשלה.
הפחתת שער ריבית בנק ישראל בשיעור של רבע אחוז משקפת הפחתה בהחזר החודשי בשיעור של 65 שקלים ולאורך חיי המשכנתא בסכום של כ 20 אלף שקלים. בהתאחדות יועצי המשכנתאות מברכים על המהלך ומעריכים כי ההפחתה זריקת עידוד לשוק הדיור, שמתנהל בחודשים האחרונים בקצב מתון.
הנתונים הכלכליים של האביב והקיץ מראים כי המשק צמח ב-6.2% בהשוואה לסוף 2025. צמיחה זו מעידה על התאוששות מהפגיעה שנגרמה בתחילת השנה בעקבות מבצע "שאגת הארי". עם זאת, כאשר מנטרלים את הפעילות של חברות ישראליות מחוץ למדינה, העלייה בפעילות המקומית הייתה מתונה יותר ועמדה על 3.8%.
למרות ההתאוששות, אי-הוודאות במשק עדיין גבוהה בשל המצב הביטחוני והמתיחות באזור. לצד זאת, מדדי הסיכון של ישראל בשווקים הבינלאומיים נותרו יציבים ברמה דומה לזו שקדמה לשבעה באוקטובר, וגם ערך השקל מול המטבעות הזרים נותר ללא שינוי משמעותי.
במקביל, הביקוש לעובדים במשק ממשיך להיות גבוה. השכר במגזר העסקי (ללא ענף ההייטק) עלה ב-5.4% באביב בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. הנתונים האחרונים מצביעים גם על עלייה קלה במספר האנשים שמחפשים עבודה ובשיעור האבטלה הרחב.
בשוק המגורים, כמות הדירות המוצעות למכירה נותרה גבוהה ויציבה. בחודשים מאי ויוני נרשמה עליות קלות במספר עסקאות הנדל"ן, בעיקר ברכישת דירות חדשות מקבלן.
בנק ישראל מדגיש כי מדיניות הריבית נועדה לשמור על יציבות המחירים, לתמוך בפעילות העסקית ולשמור על יציבות המערכת הפיננסית. החלטות הריבית הבאות יתקבלו בהתאם לקצב האינפלציה, מצב המשק, ההתפתחויות הביטחוניות והתקציב הממשלתי.
קצב עליית המחירים הכללי המשיך להתמתן לאחרונה. בעוד שהמשק הציג צמיחה מהירה במחצית הראשונה של השנה, בניכוי הפעילות בחו"ל הקצב היה רגוע יותר. במקביל, אי-הוודאות המדינית-ביטחונית נותרה בעינה, אך שער החליפין ורמת הסיכון הכלכלית של ישראל נותרו יציבים.
מדד המחירים לצרכן לא השתנה ביוני ועלה ב-0.3% ביולי. בסיכום 12 החודשים האחרונים עומדת האינפלציה על 1.5% בלבד – נתון הנמצא מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. התמתנות זו ניכרת בעיקר במוצרים ובשירותים המקומיים, בעוד שמחירי המוצרים המיובאים רשמו ירידה קלה.
בשוק ההון, הציפיות הן שהאינפלציה תישאר ברמתה הנוכחית גם בשנה הקרובה ובשנים שאחריה. מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק מעט מול הדולר (ב-0.6%) ונחלש מול האירו (ב-1%).
בבנק ישראל מציינים כי ישנם מספר גורמים שעלולים להשפיע בהמשך על מחירי המוצרים: המצב הביטחוני והשפעתו על מחירי הדלק והגז, שינויים בשער החליפין של השקל, היחס בין היצע המוצרים לביקוש של הציבור, והחלטות התקציב של הממשלה.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הפעילות הכלכלית ברבעון השני זינקה בקצב שנתי של 15.4% בהשוואה לרבעון הראשון, מה שצמצם משמעותית את הפער ממגמת הצמיחה הרגילה של המשק. העלייה הורגשה בכל ענפי המשק והיא משקפת חזרה לשגרה לאחר החודשים הראשונים של השנה.
עם זאת, מדדים יומיים מראים כי ההוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי עדיין נמוכות במעט מהממוצע הרב-שנתי. סקרי עסקים מצביעים על שיפור הדרגתי, אך ברוב הענפים הפעילות עדיין לא חזרה לרמתה שלפני מרץ 2026. גם היקף גיוסי ההון בחברות ההייטק ירד בקיץ והסתכם בכ-3 מיליארד דולר.
בזירה התקציבית, הגירעון הממשלתי ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.4% מהתוצר – נתון נמוך מהיעד הממשלתי לשנת 2026. הדבר נובע מצמצום בהוצאות האזרחיות בתחילת השנה, לצד הכנסות גבוהות מהרגיל ממיסים ישירים. עם זאת, קיים חוסר בהירות לגבי גודל תוספת התקציב למערכת הביטחון והצעדים שיינקטו למימונה.
בשוק העבודה, שיעור התעסוקה בקרב גילאי 25–64 עומד על 78.9%. אחוז האזרחים שנעדרו מעבודתם בשל שירות מילואים נותר יציב על 0.5%. שיעור האבטלה הרחב עומד על 3.2% – רמה דומה לזו שנרשמה לפני מבצע "שאגת הארי".
שיעור המשרות הפנויות במשק עלה מעט ל-4.5%. במקביל, השכר הממוצע במשק עלה ב-6.2% באביב לעומת השנה שעברה, עלייה המושפעת בין היתר מעדכון שכר המינימום והסכמי השכר במגזר הציבורי.
בתחום הנדל"ן, מחירי הדירות עלו ב-0.1% בחודשים מאי-יוני, אך בסיכום שנתי נרשמה ירידת מחירים של 1.5%. במקביל, היקף המשכנתאות החדשות שנלקחו בציבור עמד ביולי על כ-10 מיליארד שקלים.
קצב העלייה של סעיף הדיור במדד המחירים ירד ל-3.9%. בדירות שבהן התחלפו שוכרים נרשמה התמתנות משמעותית בעליית שכר הדירה – 4.7% ביולי לעומת 6.6% ביוני, בעוד שבחוזים קיימים שחודשו נרשמה עלייה של 2.6%.
בשווקים הפיננסיים המקומיים נרשמה מגמה מעורבת במסחר במניות, לצד עלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות. מתן האשראי לחברות ולעסקים המשיך לגדול בקצב מהיר, בעיקר לצורכי השקעה בשוק ההון, בעוד שההלוואות שלקחו משקי הבית למטרות צריכה גדלו בקצב מתון. שיעור החזרי החוב המעוכבים נותר נמוך.
בעולם, המתיחות במזרח התיכון גרמה להתייקרות חדה של מוצרי האנרגיה: מחיר חבית נפט מסוג ברנט זינק בכ-25% לכ-90 דולר, ומחירי הגז באירופה הגיעו לשיא. למרות זאת, מדדי הפעילות העולמיים מצביעים על המשך צמיחה כלכלית, כאשר בארצות הברית צמח התוצר ב-1.5% ובאירופה ב-1.8%.
האינפלציה בארצות הברית ירדה מעט ביולי לרמה של 3.4%, בעוד שבגוש האירו היא עלתה ל-2.9%. רוב הבנקים המרכזיים במדינות המובילות בחרו להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטותיהם האחרונות.
0 תגובות