משחזרים את התופת: אופיר אנגל', בן ה-18, ואגם גולדשטיין אלמוג, בת ה-17, שנחטפו והוחזקו בשבי חמאס ברצועת עזה ושוחררו שחזרו את הרגע בו נחטפו והימים החשוכים בשבי חמאס ברצועה. העדויות של השניים הוקרנו הערב (מוצאי שבת) בעצרת משפחות החטופים בתל אביב.
אופיר שחזר על הבוקר השחור: "בערך בשעה 12:30 שמענו את הבום ששברו את הדלת של הבית, הקנה של הרובה נכנס. דבר ראשון ירו בכלב והוציאו את כולנו החוצה.
"בפעם האחרונה שראיתי את יובל והמשפחה שלה היה כשהם עומדים על הכביש עם שני מחבלים אז חשבתי שהם חטופים או מתים".
"דבר ראשון כשהגעתי לישראל", הוא סיפר: "שאלתי את אחת החיילות במיניבוס מה קרה ליובל ולמשפחה. היא אמרה לי שבסדר והתחלתי לבכות״.
בסיום דבריו הוא ביקש: "אני רוצה לבקש מכל מי שיכול ללחוץ על מקבלי ההחלטות שישלמו כל מחיר כדי להחזיר את כל החטופים הביתה. אנחנו רוצים שיחזרו חטופים ולא ארונות!״.
אגם גולדשטיין אלמוג, בת 17, שהוחזקה בשבי חמאס 51 יום, סיפרה: "אבא שלי עמד בכניסה לממ״ד עם הקרש של המיטה של אחותי, הם נכנסנו וירו בו ישר. הוא צעק "לא לא לא " ואנחנו ישבנו מחובקים בפינה של החדר.
"הובילו אותנו החוצה, עברנו מעל אבא שלי, ראינו אותו שוכב עם הידים למעלה. אפילו לא ירדנו לנשק אותו או להיפרד. הכל היה מעורפל ובצעקות שלהם ואז אחותי התעלפה ונורתה גם״.
היא שחזרה את האימה בשבי: "הגענו לעזה, את חיה את המוות. את לא יודעת מתי זה יתפוס אותך ואיך זה יראה, אם זה יקרה בעינויים או שפשוט ירו בך או מההפצצות של חיל האוויר בכלל. את כל הזמן חושבת איך המוות הולך להיראות״.
"באחד הימים עברנו מבית למנהרה, פתאום נפתחת דלת ומחכות שש בנות ופתאום הבנו שיש בנות שהיו לבד", היא סיפרה.
בסיום דבריה היא הוסיפה: "אני מבקשת מכם לעשות הכל כדי להוציא אותן. ממש לפעול ולזוז ולהזיז. זו זכות בסיסית שמגיעה לכולם – לחזור הביתה, למשפחות, לבנות חיים״.