חוק וילסון: האם זה שאדם עשיר - קשור לידע או לא?

החוק, המיוחס לעיתים לפילוסוף והסופר האמריקאי רוברט אנטוני ווילסון, מבוסס על תפיסת עולם שבה התודעה והמידע שאנחנו מחזיקים מעצבים את המציאות שלנו – כולל ההצלחה הכלכלית. החוק מנוסח בפשטות: ככל שאתה שולט ביותר ידע – כך גדלים הסיכויים שלך לשלוט גם בעושר. כשמתבוננים בהיסטוריה הכלכלית של המאה ה-20 וה-21, אפשר לראות שאנשים שהתמצאו בעולם הפיננסי, החברתי או הטכנולוגי – הצליחו ליצור לעצמם יתרון שוק בולט. אלו שהבינו מוקדם את תחום הנדל"ן, את הפריצה של הרשתות החברתיות, את הפוטנציאל של מטבעות דיגיטליים – כולם ידעו משהו שאחרים לא, בזמן שאחרים לא.

אבל החוק לא עוסק רק בעתידנות טכנולוגית. הוא מדבר גם על ידע פסיכולוגי, אנושי, מקצועי ותרבותי. לדעת לקרוא אנשים, להבין מגמות שוק, לנהל משא ומתן – כל אלו הם כלים שמסייעים לא רק לצבור הון, אלא גם לשמר אותו. לפי גישה זו, אנשים עשירים אינם בהכרח חכמים יותר, אלא פשוט יודעים את מה שצריך – קודם. במילים אחרות, הידע שלהם עובד בשבילם.

כמובן שיש גם ביקורת. לא כל אחד שניחן בידע הופך לעשיר וכפי שאמר שלמה "לא לחכמים לחם" (קהלת ט, יא) והעולם מלא באי שוויון שקשור למוצא, חינוך, מגדר, מיקום גיאוגרפי והזדמנויות ראשוניות. אבל מה שהופך את חוק וילסון לרלוונטי במיוחד הוא שהוא מציע דרך פעולה גם לאלו שמתחילים מנקודת פתיחה נמוכה. ידע הוא הנכס היחיד שאי אפשר לקחת ממך – והוא יכול להתרחב, להתעמק ולהשתדרג כל החיים. בעידן שלנו, שבו ניתן ללמוד כמעט כל דבר, מתי שרוצים ובחינם, הכלי הזה פתוח כמעט לכל אחד, דרך המחשב או דרך ספריות, רק לשבת וללמוד.

והקשר בין השכלה לעושר אכן נתמך אמפירית. לפי נתוני הלמ"ס האמריקאי (U.S. Bureau of Labor Statistics, 2022), הפער בהכנסה החציונית בין בעלי תואר ראשון לבין חסרי תעודת בגרות עומד על כ-80%. מחקר של Pew Research Center (2020) מצא ש-89% מהאנשים בעלי תואר סברו כי ההשכלה הייתה “שווה את ההשקעה” – בעיקר בזכות תרומתה להכנסה. כלומר, ידע – במיוחד כזה שמוביל לפעולה – הוא מנבא מצוין לעושר עתידי.

בסופו של דבר, חוק וילסון הוא לא הבטחה להתעשרות, אלא הצעה פילוסופית-מעשית: הידע שלך הוא המטבע שלך. לא הכסף בונה את הידע – אלא הידע בונה את הכסף. ככל שתדע יותר, תוכל יותר. השאלה הגדולה היא לא רק מה אתה יודע – אלא מה אתה בוחר לעשות עם זה.