האם יצא לכם פעם להיכנס לחדר מלא בשמחה, כמו אולם אירועים בשיא הריקודים, ולהרגיש מיד התרוממות רוח? או להיפגש עם אדם מדוכדך ולסיים את השיחה עם תחושת עגמומיות קלה? התופעה הזו, שבה אנו "נדבקים" רגשית למצב הרוח של האנשים סביבנו, נקראת הידבקות רגשית. היא אינה מקרית, אלא תהליך פסיכולוגי עמוק שמעצב את האינטראקציות שלנו.
מהי הידבקות רגשית?
הידבקות רגשית היא תהליך בלתי מודע ומהיר של חיקוי רגשות. כשאנחנו רואים אדם אחר חווה רגש מסוים, אנו נוטים לאמץ את אותו רגש, לרוב בלי להיות מודעים לכך. זה מתחיל בחיקוי פיזי של הבעות פנים, תנוחות גוף וטון דיבור. לדוגמה, אם בן הזוג חוזר מהעבודה עם כתפיים שמוטות וקמט על המצח, אנו עשויים למצוא את עצמנו מקמטים את המצח גם כן. החיקוי הפיזי הזה שולח אותות למוח שלנו, שבתורו מייצר את אותו רגש שאנו רואים.
המחקר האקדמי שופך אור על התופעה. חוקרים מאוניברסיטת ייל, למשל, הראו במאמרם "Emotional Contagion" כי הידבקות רגשית מתרחשת לעיתים קרובות בפגישות עסקיות ובקבוצות עבודה. כאשר מנהל מתחיל את הפגישה בלחץ או באופטימיות, הרגש הזה נוטה להתפשט במהירות לשאר המשתתפים, ומשפיע על תוצאות הפגישה כולה.
איך זה עובד?
אחד ההסברים המרכזיים לתופעה קשור לנוירוני המראה (Mirror Neurons) במוח. אלה הם תאים עצביים שמגיבים לא רק כשאנחנו מבצעים פעולה כלשהי, אלא גם כשאנחנו רואים אדם אחר מבצע אותה. נוירוני המראה הם הבסיס לאמפתיה והבנה חברתית, והם מאפשרים לנו להרגיש, במידה מסוימת, את מה שאדם אחר מרגיש. הם פועלים כמנגנון חיקוי פנימי, ובזכותם אנחנו יכולים להרגיש שמחה כאשר אנחנו רואים מישהו מחייך.
השפעות בבית ובעבודה
הידבקות רגשית היא כלי עוצמתי שמשפיע על חיינו האישיים והמקצועיים:
- בבית: אם אחד מבני הזוג חוזר הביתה עצבני או מתוסכל, הדבר עלול להשפיע על האווירה בבית ולגרום גם לשאר בני המשפחה לחוש לחץ. מנגד, אם אחד מבני המשפחה מגיע עם אנרגיה חיובית, הוא יכול לשפר את מצב הרוח של כולם.
- בעבודה: צוות עבודה שבו אנשים מעודדים זה את זה, חולקים הצלחות ומחייכים, נוטה להיות פרודוקטיבי ויצירתי יותר. לעומת זאת, סביבת עבודה המאופיינת בלחץ ומתח עלולה לפגוע בתפוקה וביצירת קשרים חיוביים בין העובדים. מחקרים הראו כי גם בקבלת החלטות, רגש הדומיננטי בקרב מנהיג הקבוצה יכול להשפיע על בחירות הקבוצה כולה.
מעניין לציין כי הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל אמר שעל כל אדם מוטלת החובה להאיר פנים לאחר, ואף יותר מזה - עלינו לבחון את עצמנו אם ההבעה שלנו היא חיובית. ראייה לכך הוא מביא מסיפור קין והבל, שם אומר הקב"ה לקין "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ" (בראשית ד ו ), "אך אם אין חובה לבחון את הבעת הפנים", אומר ר' אייזיק, "למה זה בא ריבונו של עולם בטענה כלפי קין 'למה נפלו פניך'? וכי מניין לקין לדעת מה מראות פניו?" אלא וודאי שחובה על האדם לשים ליבו גם לזה. "גם אם זה אומר להסתכל במראה לפני שיוצאים ולבדוק איך הבעת הפנים" הוסיף ר' אייזיק.
איך מודעות יכולה לעזור?
הידבקות רגשית אינה בהכרח שלילית. היא מחזקת קשרים חברתיים ומאפשרת לנו להרגיש שייכות. אולם, מודעות לתהליך היא המפתח. כשאנחנו מבינים למה אנחנו מרגישים לפתע עצב או לחץ, אנחנו יכולים לזהות שהרגש אינו שלנו במקור, וכך להגן על עצמנו מהשפעות שליליות.
בפעם הבאה שאתם נכנסים למפגש, שימו לב לא רק לתוכן השיחה, אלא גם לטון ולרגשות שמוקרנים סביבכם. מודעות קטנה זו יכולה לשנות את הדרך שבה אתם מגיבים לעולם, ולאפשר לכם לנהל את המצב הרגשי שלכם בצורה טובה יותר.
0 תגובות