מוקד התחקיר שפרסם צה"ל הערב (חמישי) סביב אירועי טבח שמחת תורה - מתייחס לאופן הפעולה של צה״ל עם פתיחת המלחמה ועד להשלמת הבלימה על המתקפה בשטח ישראל.
"ההפתעה הייתה הפתעה בסיסית", נכתב בתחקיר, "כך שהופתענו מעצם ההתקפה, כמות המחבלים והמוקדים, ניידות המחבלים והאכזריות שתוכננה ואומנה מראש". המתקפה נפתחה בשעה 6:29 בבוקר ואוגדת עזה הוכרעה למשך מספר שעות.
המתקפה - שלב אחר שלב
מה קרה במהלך הלילה, עד המתקפה? בתחקיר נכתב: "בבוקר ה-7 באוקטובר הכוחות היו במצב שגרה, לצד דריכות כללית על רקע ההתרחשויות שזוהו בלילה. כך, ביצעו כוננות עם שחר על פי הנהלים בשגרה, וללא שינויי היערכות. הסד״כ והיכולות לא עובו, למעט מספר כלי טיס ושיט – באופן שתאם את הערכות המצב שהתקיימו בלילה".
ואז החלה המתקפה. זו הייתה מתקפת פתע משולבת. אש, יבשה, ים, אוויר. בשעה 6:37 לפנות בוקר הוכרזה באוגדת עזה פקודת ׳פרש פלשת׳, המתייחסת לאירוע מתוחם של התקפה במוקד אחד או מעטים לשטח ישראל ומקנה סמכויות הפעלת כוח והקצאת כוחות תגבור שהוגדרו בפקודה למול התרחיש המתוחם.
בצה"ל חילקו את המתקפה לשלושה שלבים. הראשון עד השעה שבע בבוקר, שכלל יותר מאלף מחבלי נח׳בה שחדרו לישראל ופעלו בהתאם לתוכנית סדורה, מבוססת מודיעין ועם ציוד לחימה רב ומותאם. השנייה מהשעה 7 ועד השעה 9 בערך, שכלל כ-2000 מחבלים נוספים, שעיבו את היקף כוחות האויב הלוחמים ביישובים, במחנות ובצירים.
הגל השלישי, צוין, התאפיין בהצטרפות מאות מחבלים מיתר ארגוני הטרור, לצד אלפים בודדים של מחבלים ללא שיוך ארגוני שהצטרפו באופן לא סדור ומימשו פעולות בזיזה ופח״ע. בסך הכל חדרו לשטח הארץ כ-5000 מחבלים.
כבר עם תחילת הפלישה, החלו הכוחות הפרוסים בגזרה להילחם. אולם היו מקרים, כך עולה מהתחקיר, שבהם אש הויב ריתקה את הכוחות למרחבים המוגנים באופן שאיתגר את יכולות הלחימה.
"במגע בין אויב לבין כוחותינו במרחב המכשול נבלמו ושובשו מספר התקפות אויב. אולם, על רקע היקף החדירות הנרחב ועוצמתן ביחס להיקף הסד״כ ויכולות צה״ל במרחב – הגבול נפרץ בעשרות נקודות בתוך זמן קצר", הוסבר בתחקיר.
עיקר החטיפה בוצעו עד השעה 12:00 בצהרים בערך, נכתב בתחקיר. בזמן זה מרבית המחבלים שחדרו לשטח ישראל החלו לסגת לשטח הרצועה או נהרגו בקרבות. הלחימה בחלק מהיישוביים נמשכה עד לשעות הערב, תוך התבצרות והסתתרות מחבלים בשטח ישראל גם בימים שלאחר מכן. השליטה במרחב הגבול הושגה בלילה הראשון לפרוץ המלחמה.
בהמשך התחקיר תואר האתגר המרכזי שהיה באותן שעות - בניית תמונת המצב. היה קשה לבנות תמונה בשל קריסת אוגדת עזה. "המתקפה הרחבה של חמאס לכל רוחב גזרת אוגדת עזה, ולרבות למפקדות האוגדה וכוחותיה, הביאה לקריסת האוגדה למספר שעות ולפגיעה ממשית ביכולתה לממש את משימתה להגן על המרחב. הדבר הביא לפער משמעותי ביכולת גיבוש תמונת המצב באופן שהשפיע גם על ההחלטות שהתקבלו בפיקוד הדרום ובמטכ״ל".
עוד צוין כי שרשרת הפיקוד ושליטה בחטיבה הדרומית נפגעה באופן מהותי שאיתגר עוד יותר את גיבוש תמונת המצב ביחס לאירועי הלחימה במרחב ואת המענה המבצעי שניתן להם.
בשלב הזה הוכרז בצה"ל על מצב מלחמה והחל מאמץ הצפת השטח בסד"כ. הכוחות נשלחו לחזית עזה כזירה ראשית, ולצד עיבוי ההגנה במקביל בזירה הצפונית מתוך חשש להצטרפות חזבאללה למלחמה ואף בתיאום צירי. לצד שליחת הכוחות, יוזמות מקומיות רבות הביאו ליציאת כוחות ומפקדים לשטח עוד טרם קבלת פקודה לכך.
בתחקיר צוין כי הכוחות שנשלחו למרחב הלחימה חוו אתגרים בהגעה לגזרה, לאור מארבי אויב על הצירים וירי נק״ל ונ״ט. לצד זאת, פער משמעותי בגיבוש תמונת המצב ביחס לעשרות זירות הלחימה השונות השפיע על הקצאת הכוחות למשימות.
עיקר המאמץ היה להציף את השטח בסד"כ, תוך מינוי מפקד בכיר לכל מוקד לחימה ושבירת מסגרות אורגניות אל מול הצורך. כך עולה מהתחקיר. צוין כי הכוחות הלוחמים חוו בשלבים הראשונים של הלחימה אתגרים חסרי תקדים וצורך בהפעלת כוח אגרסיבי בתוך שטח המדינה, בשטח אזרחי, ובלי התבססות על מודיעין סדור. "הכוחות חוו דילמות מבצעיות קשות, לרבות בהקשרי התנהלות למול חטיפה והחזקת בני ערובה", נכתב.
בהמשך התחקיר פורט שאחרי שהושגה שליטה מבצעית במרחב הלחימה, החל פינוי האזרחים מהיישובים, באופן מדורג ולעיתים אף תחת אש בשל המשך התבצרותם והסתתרותם של מחבלים ביישובים.