פרטי התקיפה האווירית האמריקאית נגד מתקני הגרעין המבוצרים בפורדו - בשטחה ההררי של איראן, הולכים ומתבררים.
גם אלו שמפקפקים באפשרות שההפצצה ההירואית וחסרת התקדים השמידה את פרויקט הגרעין האיראני - מודים שאכן התרחשה פגיעה קשה שנעשתה באמצעות הפצצות הכבדות והמדויקות ביותר שהוטלו מהמטוסים האדירים, האכזריים והקטלניים ביותר בעולם התעופה הקרבי - הלא הם מפציצי ה־B2 ספיריט.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
את תהליך הורתו והמצאתו הייחודי והמורכב של המטוס הייחודי שהתחיל כשרטוט על דף נייר והפך למכונת הרג אסטרטגית יוקרתית ומתוחכמת - סיקרנו ב'מגזין כיכר' בכתבה נפרדת.
בשורות הבאות ננסה להכיר את אופיו וטיבו של מפציץ הדגל האדיר שנמצא רק בארסנל הנשק של ארה"ב.
המניע לייצור המטוס הקטלני והייחודי
לפני כמעט 50 שנה, בשיאה של המלחמה הקרה בין המעצמות הבינלאומיות, הגיעה קהילת המודיעין האמריקאית למסקנה מטרידה מאוד, שאין ביכולתה באותו זמן להתמודד עם ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה של מערכות ההגנה האוויריות של ברית המועצות-רוסיה.
מה שכמובן יהווה קושי אדיר ומהותי על מטוסי חיל-האוויר האמריקאי לחדור לשטח הסובייטי במקרה של מלחמת-עולם כדי לפגוע ביכולת התקיפה הגרעינית שלה.
באותם ימים, למפציצי ה-B-52 המיושנים של ארה"ב ולשאר מטוסי המלחמה הקלאסיים, לא היתה יכולת להתמודד מול הדור החדש של טילי הנ"מ ומטוסי היירוט הרוסיים.
בהקשר הזה נציין כי גם כיום - האיום הגרעיני הכולל ארסנל אדיר של צוללות וטילים המצוי ברשות רוסיה הוא האיום הגדול ביותר על העליונות הצבאית של ארה"ב.
צריך להדגיש כי בניגוד מוחלט למה שהתחולל אחר כך במציאות - ההערכה הראשונית במערכת הביטחון של ארה"ב הייתה שהשימוש המבצעי הראשון של המפציץ המתוחכם יהיה במהלך הפתיחה של מלחמת העולם השלישית, כשהוא תוקף עם חימוש גרעיני את משגרי הטילים הבין-יבשתיים של ברה"מ.
אך, כפי שיוזכר, המציאות טפחה על פניהם של האנליסטים, ברית המועצות פורקה מנשקה, מה שהוביל להשפעה נוספת על שיקוליי הייצור והפיתוח של המטוס - ולמעשה, השימוש הראשון וכל אלו שבאו אחריו - נעשו במסגרת פעילות צבאית התקפית של צבא ארה"ב על יעדים ברחבי העולם.
על מה מדובר
כרקע ראשוני, מבלי להיכנס לניסוחים מורכבים על יכולות תמרון אוויריים, המטוס B–2 "ספיריט" הוא אחד מכלי–הטיס החשאיים ביותר בעולם התעופה הקרבית, לא רק בשל החמקנות בה הוא ניחן אלא גם בגלל מדיניות ההסתרה שיושמה ביחס אליו בעיקר בעשרים השנים הראשונות שלו.
המטוס בו אנו עוסקים הוא הוא גם כלי הטיס המשחית ביותר שאי פעם עלה לאוויר, והלכה למעשה, מטוסי B-2 הם המפציצים האסטרטגיים המתקדמים ביותר בעולם והם מביאים אל שדה הקרב כח אש אדיר, בזמן קצר ולכל פינה על הגלובוס.
מבחינה אסטרטגית, ייצור המטוס הינו תוצר של חזון אמריקאי לפתח מפציץ חמקן, עם יכולות חריגות לשהיה באוויר קרוב לשטח האויב מבלי להתגלות, כזה שיכול להגיע לכל מקום ברחבי העולם מבלי להצטרך לנחות או לעצור. מי שזכה במכרז הייצור היא חברת נורת'רופ.
חיית מוסכים
למרות היותו טוב יותר מאחרים, יקירנו המטוס החמקן - רגיש מאוד מחינה טכנולוגית, התחזוקה שלו מהסבוכות בעולם התעופה והצורך להשקיע בו אינספור שעות הכנה לכל גיחה מבצעית עשוי להתיש את מי שלא מאמין בו.
לא בכדי הוא זכה לכינוי בעגה הצבאית של ארה"ב - חיית מוסכים. אבל למרות הכל - מתעקשים בפנטגון כי צי המטוסים היקר ביותר בעולם מצדיק את קיומו ועלותו.
שווה את משקלו בזהב
בימינו משרתים בחיל האוויר האמריקאי 20 מטוסי B-2 "ספיריט", ומחיר המטוס הבודד המחושב מעלות הייצור לצד עלויות הפיתוח והתחזוקה מגיע לסכום אסטרונומי של שני מיליארד דולר ליחידה - אם כי עלות ייצור של מטוס נוסף תהיה פחותה משמעותית ותגיע לפחות ממיליארד דולר.
מומחי התעופה הצבאית מסבירים כי למרות כלל העלויות בגלל תכונותיו הבלעדיות של המטוס בסופו של דבר בזמני קצה - הוא עשוי להביא תועלת וחיסכון גם מבחינה תקציבית מפני שה־B2 מסוגל לשאת מטען פצצות במשקל של עד 18 טון – כמעט פי שלושה ממטוס F16 רגיל.
לצד היכולות המיוחדות של המפציץ, המומחים מדגישים שיש מטוסי קרב נוספים שיכולים לטוס באותה מהירות, או לשאת את אותה כמות חימושים מדויקים, אבל כאשר צריך לטוס ברציפות אלפי קילומטרים במזג-אוויר גרוע, להגיע לבירת מדינת האויב, המוגנת במטרייה של עשרות טילי נ"מ מתקדמים, בשילוב מאות סוללות תותחים נגד-מטוסים ולמרות כל ההפרעות בדרך - לפגוע בו-זמנית בכמה מטרות שגודל כל אחת מהן לא עולה על מטרים בודדים, המטוס החמקן מדגם B2 ספיריט הוא הכלי האולטימטיבי והמתקדם ביותר בעולם.
ובמילים פשוטות, סך התכונות המורכבות מיכולת הטיסה, הנגישות, התמרון, החמקנות וכושר נשיאת הפצצות והתקיפה מהווה נוסחה שלא מותירה ספק או מתחרים.
בהקשר של התדלוק והנגישות להגיע לכל פינה ראוי לזכור כי ה־B2 מצויד במערך תדלוק אווירי מהמתקדמים בעולם. במשימות ארוכות, המטוס מתודלק באוויר מספר פעמים, באמצעות מטוסי תדלוק שמצוידים במוט תדלוק טלסקופי הנשלט על ידי מפעיל.
התדלוק מתבצע בגובה רב מאוד באוויר ובתנאים מבצעיים, כששני המטוסים טסים במהירות זהה ובמרחק של עשרות סנטימטרים בלבד – תמרון מורכב המצריך דיוק רב.
אתגר החמקנות והפוליטיקה מאחורי הקלעים
בשנים הראשונות לייצור המטוס - בפנטגון שמרו על עמימות מבצעית, ותוצאות הניסויים שנעשו באותה תקופה לא פורסמו, אם כי ידוע שלמרות ההילה שניתנה למפציץ ובצדק, יכולות החמקנות של המטוס אינן מושלמות ומערכות מכ"ם מסוימות יודעות לגלות אותו בשלבים שונים של הטיסה.
עם זאת, ה-B-2A היה ונותר אחד מכלי הטיס החמקניים ביותר בהיסטוריה, ולכן, גם אם מערכות מכ"ם מסוימות מסוגלות לאתרו, מדובר במערכות שנמצאות במספר מצומצם של מדינות.
בתמצות: החמקנות תלויה בכך שהמבנה המהפכני של המטוס נועד לבטל לחלוטין את הזוויות והבליטות שמהן מכ"מים מקבלים החזר. במקום גוף מטוס מסורתי עם גוף מרכזי וזנב, ל־B2 יש עיצוב שמכונה "כנף מעופפת" – כולו בעצם כנף אחת רחבה ושטוחה, שהמנועים חבויים בתוכה.
לאורך השנים הרבות מאז לידתו של המפציץ, נוהל מאבק פוליטי בפנטגון בעיקר סביב העלויות והמשאבים האדירים לפיתוח וניסוי מערכות התקיפה והחמקנות.
חברי קונגרס שהגנו בלהט על הפרויקט טענו כי מפציץ יחיד עושה עבודה של עשרות מטוסים אחרים ובכך מהווה הן חיסכון כספי והן צמצום כמות אנשי הצוות המסכנים את חייהם. כך לדוגמה נטען, שצמד מפציצי B-2A עם שני אנשי-צוות כל אחד יכולים לבצע את משימתם של 55 מטוסי תקיפה אחרים עם 116 אנשי-צוות.
בסופו של דבר, כפי שאנו רואים, הפוליטיקה התומכת בפרויקט ניצחה ולאורך השנים כל הטיסות המבצעיות והתקיפות בעימותים צבאיים - הצדיקו את עצמן.
המומחה הצבאי ניצן סדן פרסם מספר נתונים מרתקים ב'כלכליסט' על יכולותיו של המפציץ.
למשימות הפצצת שטח, ייקח המטוס 80 פצצות של חצי טון, שיכולות להיות מונחות לוויין ולפגוע כל אחת במטרה אחרת.
למבצעי תקיפה אסטרטגית, ייקח 16 טילי שיוט כבדים - מספיק כדי לפגוע קשה בכל תחנות הכוח המרכזיות במדינה כמו סוריה למשל.
אם המשימה כוללת כלי שיט, ה-B2 נושא אמצעים מיוחדים שמסוגלים לנטרל אוניה בפגיעה אחת.
וכמובן שהוא גם יכול לשאת את נשק יום הדין, ולהטיל עד 16 פצצות אטום B83 - כל אחת בעוצמה של 1.2 מגה-טון חומר נפץ; לצורך העניין - כמו שמונים הירושימות.
הגיחה המבצעית הראשונה
ה-B-2 תקף לראשונה במלחמה אמיתית, לפני כ-26 שנים, ב-1999, במהלך מבצע "כוח מאוחד". המטוסים המריאו ממיזורי לטיסות של 31 שעות להפצצת מטרות בקוסובו – ואז בעצם ניתנה למטוס חותמת "הוכח בקרב".
למעשה, מפציצי ה-B-2A ביצעו במהלך המבצע כמה עשרות גיחות מבצעיות בשמי יוגוסלביה, מבלי שיש עדות לכך שהתגלו בשלב כלשהו על-ידי כוחות ההגנה האווירית של יוגוסלביה.
הגיחות הבאות
הגיחות המבצעיות אותן מבצעים המטוסים האדירים האלה נעשות בתדירות של פעם בכמה שנים, הן בגלל התפעול המיוחד והיקר ובעיקר בגלל עוצמת האש ויכולת התמרון והביצוע שאין להם מתחרים, מה שמוביל למסקנה שרק במקרים שאין ברירה אחרת או שהיא תהיה בזבזנית הרבה יותר - נעשה שימוש במפציצים האלו.
לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, זוג מפציצי B2 המריא משטח ארה"ב היבשתית וטס ישירות אל בסיסי אל קעידה באפגניסטן, מרחק של 10,000 ק"מ. היתה זו משימה שנמשכה יותר מ-44 שעות נון-סטופ, הכי ארוכה אי פעם.
שנים ספורות אחר כך, בשנת 2003, ארה"ב השתמשה במפציצים האלו גם במלחמת המפרץ השנייה, אז, בעיראק, הפילו המטוסים יותר ממיליון וחצי פאונד של תחמושת ב-49 גיחות בלבד.
מה שהעלה באופן בולט את המפציץ החמקן - שעד אז גם היה מוסתר באופן יחסי מהרדאר התקשורתי היה אירוע ההפצה על יעדי טרור בלוב לפני כ-14 שנה בשנת 2011.
אבל אירוע בולט שזכה להדהוד תקשורתי התרחש 6 שנים לאחר מכן, כאשר בשנת 2017 נעשה שימוש מבצעי ממוקד בזוג מפציצים מאותו דגם - נגד מטרות ארגון המדינה האסלאמית דאע"ש.
המטרות הותקפו במדינת לוב, מרחק עצום מבסיס היציאה של המפציצים במיזורי ארה"ב. מי שהוציאו לפועל את החלק העיקרי בתקיפה הם זוג מפציצים אסטרטגיים מדגם B-2 "ספיריט", המטוסים החמקנים הטילו יחד לא פחות מ-108 פצצות מונחות אשר הרגו עשרות מאנשי דאע"ש ובסופו של דבר פגעו קשות ביכולת ארגון הטרור להתבסס באזור.
באיזה נשק השתמשו בתקיפת הכורים הגרעיניים באיראן?
המתקן הגרעיני האיראני בפורדו נבנה באזור הררי מדרום לעיר קום, והוא היה מבוצר באמצעות בטון שהתחבר לסלע באופן חסר תקדים בעומק של כ־90 מטרים מתחת לפני הקרקע, ולמעשה הפעילות היתה בתוך בונקר משוריין שנבנה לעמוד בפגיעות טילים או תקיפות אוויריות שגרתיות.
כלי טיס רגילים אינם יכולים להגיע לעומק כזה.
חיל האוויר האמריקני מחזיק בפצצה ענקית ואדירה שאינה גרעינית המכונה MOAB או "אם כל הפצצות". זוהי פצצה במשקל של למעלה מ־13 טון, המכילה מאות קילוגרמים של חומר נפץ ויכולה לחדור עד לעומק של 60 מטרים בבטון מזוין.
רק מטוס B2 יכול לשאת אותה ולשחרר אותה בדיוק רב, מבלי להתגלות לפני כן.
לכן לצד כל התכונות שהזכרנו - המטוסים מדגם B-2 ספיריט, נבחרו לבצע את המשימה, שלפי כל הניתוחים והפרשניות בוצעה בסייעתא דשמיא בהצלחה.
עם הפנים קדימה
למרות עשרות השנים הרבות שחלפו מאז גיחתו הראשונה של המפציץ החמקן, הוא לא מפסיק לסקרן ולהסעיר את טובי המוחות בעולם התעופה הקרבי, אך בארה"ב לא נשארים שאננים וכיום מתכננת ארה"ב להחליף את צי ה-B-2 וה-B-1 בלפחות 100 מפציצים חדשים מדגם B-21 ריידר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אך בינתיים, ה-B-2 ממשיך להוות את חוד החנית. הפעלתו של המטוס החמקן, אגב, עולה כ-65 אלף דולר לשעה.
קרדיט קווים מנחים לכתבה:
מאמר של ד"ר איתי גל פורסם באתר מעריב
ביטאון חיל האוויר פורסם באתר צה"ל
מאמר על חשיפת המפציץ החמקן B2 מאת נועם אופיר
0 תגובות