כבר בחודשים הראשונים של המלחמה, כאשר ההלם הראשוני של מתקפת הפתע בבוקר שמחת תורה עוד ניכר בישראל, הבינו במערכת הביטחון כי לא מדובר במערכה בחזית העזתית בלבד. בתוך זמן קצר מאוד התפתחה המלחמה לעימות רב-זירתי, שמערב כמה מארגוני הפרוקסי שהקימה רפובליקת הטרור האיראנית במזרח התיכון.
בעוד התמרון הקרקעי בעזה החל בסוף אוקטובר 2023, ולאחר שחיזבאללה הצטרף ללחימה ב-8 באוקטובר ואט-אט הגביר את היקף ותזמון מתקפותיו, מצא צה"ל את עצמו מגן על ישראל גם בחזיתות אחרות: סוריה, לבנון, יהודה ושומרון וגם ירדן. באופן תקדימי הצטרפו למערכה גם ארגוני טרור בגזרות מרוחקות יותר – החות'ים בתימן, והמיליציות שיעיות מעיראק, וכל זה בלי העימות שהתפתח מול הרפובליקה האסלאמית.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כבר בדצמבר 2023 אמר שר הביטחון דאז, יואב גלנט כי "אנחנו נמצאים במלחמה רב-זירתית, אנחנו מותקפים משבע גזרות שונות - עזה, לבנון, סוריה, יהודה ושומרון, עיראק, תימן ואיראן", והוסיף: "הגבנו ופעלנו כבר בשש מתוך הגזרות האלה".
אך אם שנת ה'תשפ"ד הייתה רק 'מנת הפתיחה', ה'תשפ"ה כבר הייתה 'מנה עיקרית': בתחילת השנה החל צה"ל לפעול (בגלוי) בדרום לבנון, במקביל לשרשרת החיסולים שנמשכה מאז מתקפת הביפרים. לא חלף זמן והמשטר הרודני בסוריה נפל בין לילה, וצה"ל כבש את החרמון הסורי (לשעבר).
גם בגזרת תימן צה"ל העלה הילוך, והחל להתקיף במדינה על בסיס שבועי - לעיתים יום אחרי יום, מטרות שלטון ואף בכירים רבים בממשלת הטרור. והפינאלה: העימות החזיתי מול משטר הטרור בטהראן, עימות שנגמר (בינתיים) כאשר ידה של ישראל על העליונה בחסדי שמיים, ואילו באיראן מפוחדים וחוששים מידה של ישראל.
בכמעט שנתיים שחלפו, ישראל הותירה חותם בכל אחת משבע הזירות הללו – והמאזן האזורי שנטה לטובת איראן, לצד קריסת ההרתעה הישראלית, כבר נראה אחרת לחלוטין בסייעתא דשמיא.
בסיומה של השנה העומסה באתגרים ביטחוניים, זו העת לסכם את המציאות הביטחונית בזירות השונות.
חזית עזה
סטטוס מלחמה: מתחילת השנה פעלו הכוחות ברצועה עד ה-19 בינואר, שאז החלה הפסקת אש זמנית ועסקת שחרור החטופים שנמשכה עד ה-18 במרץ, שאז החל מבצע "עוז וחרב". המבצע נמשך חודשיים עד שהחל מבצע "מרכבות גדעון". באוגוסט החל באופן רשמי מבצע "מרכבות גדעון ב'", ובשבוע האחרון נכנסו הכוחות לתמרון בעיר עזה.
מצב האויב: אין ספק שכוחו של חמאס נחלש בעקבות החיסולים הרבים, לצד מחאות פנימיות נגדו ומיליציות כגון יאסר אבו שבאב שהחלו לפעול נגדו, עם זאת הארגון ששולט על משאיות הסיוע - שולט דרכם על האזרחים ואף מגייס מחבלים חדשים תמורת סיוע כלכלי.
כל זאת, מבלי שדיברנו על "נשק יום הדין" של חמאס: החטופים הישראלים, המשמשים עבורו קלף ביטוח שלא יושמד כליל.
חיסולים בולטים: בחג ראשון של סוכות חוסל ראש הנחש יחיא סינוואר ברפיח. במאי, חוסל אחיו ומחליפו בהנהגת הזרוע הצבאית מוחמד סינוואר. יחד עמו חוסל מפקד חטיבת רפיח בזרוע הצבאית מוחמד שבאנה. בקיץ חוסל חד'יפה אל-כחלות, "אבו עוביידה", דובר הזרוע הצבאית של חמאס וראש מערך ההסברה של חמאס.
לאורך השנה חיסל צה"ל אלפי מפקדים בארגוני הטרור השונים ברצועה, רובם היו בעלי תפקידים שונות בזרועות החמאס, לצד "עיתונאים" שחוסלו בשל מעורבות בטרור.
בשבוע שעבר ניסתה ישראל לחסל את בכירי חמאס בקטאר, עד כה לא התבררו תוצאות התקיפה, אך בחמאס טוענים כי היא נכשלה והבכירים ניצלו. חליל אל חיה - הבכיר ביותר - טרם הראה את פניו בציבור, מה שמעלה שאלה לגבי גורלו.
שחרור חטופים: במהלך עסקת החטופים בתחילת השנה שוחררו 30 חטופים חיים, כולל שניים שנחטפו לפני המלחמה, ושמונה חטופים מתים (שבעה מהם נרצחו בשבי ואחד נרצח בשבעה באוקטובר). לצד עידן אלכסנדר ששוחרר בנפרד כמחווה לארצות הברית.
במקביל, במבצעי חילוץ שונים חילצו כוחות צה"ל את גופותיהם של 13 חטופים חללים, והביאום לקבורה ראויה בקבר ישראל, ובנוסף גופתו של אורון שאול הי"ד חולצה במבצע צבאי.
שיגורים: ככל שהתמרון בעזה נמשך, כמות השיגורים מעזה הפכה אפסית, עם כמה שיגורים בודדים אחת לכמה ימים ולעיתים אף יותר מכך. רק פעם אחת השנה נשמעו אזעקות במרכז עקב שיגור מעזה ורוב ככל האזעקות הן בעוטף עזה. בתחילת השנה דווח שבישראל מעריכים כי לחמאס נותרו עדיין עשרות עד מאות בודדות בלבד של רקטות, ומפעם לפעם הכמות יורדת.
שינויים בטריטוריות: במסגרת הלחימה הוקם מסדרון נצרים הנשלט בידי צה"ל. המסדרון מחלק את צפון רצועת עזה כך שמצפונו העיר עזה, בתווך המסדרון כשטח צבאי, ויתר הרצועה מדרומו. ציר נוסף הוא 'ציר מורג' הסלול לרוחב דרום רצועת עזה, בין הערים ח'אן יונס ורפיח. הציר החדש ביותר הוא 'ציר מגן עוז' המשמש כציר תנועה צבאי באורך כ-15 קילומטרים, המבתר את נפת ח'אן יונס בין מזרחה למערבה.
כמו כן כבשה ישראל שטחים נרחבים נוספים ברצועת עזה, ונכון לאוגוסט 2025 כבש צה"ל כ-75% משטח רצועת עזה, ו-82% משטח הרצועה מוגדרים על ידי צה"ל כאזורים אסורים לשהייה.
ציון כללי: על אף החלשת הארגון, עד הכניסה השבוע לעיר עזה צה"ל למעשה לא פעל כמעט בשטח הרצועה מלבד שמירת השטחים שנתפסו, ובזמן הזה חמאס ניסה שוב ושוב לשקם את עצמו. על כן הציון אינו גבוה במיוחד, לפחות עד לעת הזאת.
חזית לבנון
סטטוס מלחמה: יומיים לפני ראש השנה (ה'תשפ"ד) נכנסו כוחות צה"ל לפעילות בדרום לבנון, שם פעלו כחודשיים להשמדת תשתיות טרור בקו המגע, עד לבוקר ה-27 בנובמבר שהוכרזה הפסקת האש. (בסך הכל שוטחו באזור הכפרים הצמודים לגבול כ-29 כפרים ועיירות, נהרסו 40 אלף יחידות דיור בעומק של 3 ק"מ מהגבול, ונפגעו 193 אלף יחידות דיור).
מאז הפסקת האש צה"ל תוקף כמעט על בסיס יומיומי בשטח לבנון, ומחסל מחבלים ומשמיד תשתיות טרור משתקמות. עד כה לא דווח על חיכוך קרקעי בין הצדדים. בנוסף, צה"ל שולט במרחב האווירי של לבנון, ועל פי התושבים, כלי הטייס של צה"ל משייטים בשמי המדינה ללא הרף.
מקרה אחד שהמחיש את השליטה הביטחונית של ישראל היה בפברואר האחרון כאשר שישראל קיבלה מודיעין על מטוס שבו שהו בכירים בכוח קודס ועשרות מיליוני דולרים שהיו בדרך לחיזבאללה, וישראל איימה על לבנון שתעצור את המטוס או שתפיל אותו. בתגובה לכך לבנון מנעה מהמטוס להגיע לביירות.
מצב האויב: אין ספק שמאז הקמתו לא ידע הארגון שפל כזה, על אף שצה"ל לא הביא להשמדה צבאית מוחלטת של חיזבאללה, בהתאמה עם מטרות המלחמה שלא דרשו הישג כזה. הארגון איבד כמות נכבדה משדרת הפיקוד - לצד אלפים שנפצעו במתקפת הביפרים.
מבחינה פוליטית פנים לבנוני מעמדו נשחק מאוד, איומי הארגון לא נלקחים ברצינות כמו בימי נסראללה, והמנהיג העליון אינו כריזמטי ודומיננטי כקודמו. מה שהוביל להחלטה הדרמטית בפרלמנט הלבנוני לפירוז הארגון מנשקו.
בנוסף, נפילת משטר אסד שהיווה נתיב הברחות מרכזי עבור הארגון, וההתעסקות האיראנית בישראל, גרמו להחלשת כוחו של הארגון.
עם זאת, הארגון לא הושמד כליל, ובימים אלו מנסה לשוב ולהשתקם, באמצעות תמיכת השיעים בביירות ובכפרי דרום לבנון ובסיוע מערך הסחר בסמים הענף שמנהל הארגון במזרח וברחבי העולם בשיתוף הקרטלים. אחת לתקופה מדווח על ניסיון הברחה נוסף שסוכל.
חיסולים בולטים: ביום השני של ראש השנה חוסל מחליפו הטרי של נסראללה, האשם ספי א-דין. יחד אתו חוסלו בכירים נוספים בתקיפת מטה המודיעין. כמו כן חוסלו: עלי חסן ע'ריב -מפקד יחידת הברחת האמל"ח של חיזבאללה (יחידה 4400), מוחמד עפיף - ראש זרוע התעמולה של חיזבאללה, נחשב לדובר הזרוע הצבאית של הארגון.
עד סוף מבצע 'חיצי הצפון' חוסלו מאות מפקדים בארגון, ביניהם מפקדי גזרות ומרחבים, מפקדי יחידות, מפקדי פלוגות בכוח רדואן, ומפקדי מערכים שונים.
שיגורים: לאורך המלחמה עם ישראל שיגר חיזבאללה אלפי רקטות וכטב"מים, שגבו לעיתים מחירים בנפש. מאז הפסקת האש שיגר הארגון פעמים בודדות רקטות וכטב"מים. בפעם האחרונה נטען כי 'ארגונים פלסטינים' אחראים לירי.
שינויים בטריטוריות: ישראל הקימה חמישה מוצבים קדמיים בעומק מספר קילומטרים מהגבול, בנקודות שולטות-טופוגרפית, כאזור חיץ וקו הגנת הגבול. לטענות הלבנונים ישראל מכשירה שטחים להקמת מוצבים נוספים.
ציון כללי: שבירת "המחסום הפסיכולוגי" של ישראל לפעול מול חיזבאללה בלבנון, כולל בעצימות גבוהה וכולל בלוחמת תמרון, הביאו למסקנה בלבנון כי ישראל רצינית בכוונותיה וכי ביכולתה להעמיק את הפגיעה בארגון - לו יעיז להשתקם מחדש.
מדיניות 'כיסוח הדשא' בלבנון מוכיחה את עצמה, ובהחלט ישראל רושמת ציון גבוה מאוד בחזית הלבנונית.
חזית סוריה
סטטוס מלחמה: למעשה, עד נפילת משטר אסד, ישראל וסוריה שמרו על ניתוק קר, כאשר לפעמים ישראל תקפה ארגוני טרור או אובייקטים שהיו חייבים להשמיד, ביניהם ניסיונות הברחה לחיזבאללה.
לאחר נפילת המשטר, הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על קריסת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה. צה"ל פתח במבצע חץ הבשן לצורך השמדת התשתיות הצבאיות של צבא סוריה, ולהגנה על רמת הגולן. כוחות צה"ל נכנסו לרצועת השטח המפורז שבגבול ישראל-סוריה ברמת הגולן, כדי למנוע אפשרות לכניסת מורדים לשטח ישראל בחסות ההפיכה. שר הביטחון ישראל כ"ץ הורה לצה"ל להיערך לשהייה בפסגת החרמון בתקופת החורף, וללא הגבלת זמן כפי שיידרש.
מצב האויב: נכון לעת הזו, האויב הרשמי הניצב מולנו הוא ממשלו של הג'יהאדיסט אל ג'ולאני, שמחזיק בצבא יבשה בלבד עם ציוד לא מדי מתקדם. כל זאת בזמן שיש דיווחים על הסכם שלום שנתפר מאחורי הקלעים.
שיגורים: במהלך השנה רק פעמיים שוגרו רקטות מסוריה לרמת הגולן, ובממשל החדש הודיעו כי 'ארגונים סוררים' שיגרו את הרקטות.
שינויים בטריטוריות: ישראל כבשה 440 קמ"ר משטח סוריה, ומבצעת פשיטות קטנות ומרובות לצורכי איתור מחבלים, השמדת אמצעי לחימה או החרמתם.
ציון כללי: השליטה הביטחונית בכתר החרמון והשמדת הצבא הסורי הישן ממצבת את ישראל הרבה מעל הכוחות בשטח, וכוחה והשפעתה רבה מאוד.
חזית איראן
סטטוס מלחמה: בתחילת המלחמה, החל מאוקטובר 2023, איראן לא הייתה מעורבת באופן ישיר במלחמה נגד ישראל. כוחות שנתמכים על ידה כמו ארגון חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן השתתפו בלחימה. באפריל 2024, חיסלה ישראל קצין איראני בכיר בשגרירות המדינה בסוריה, והאיראנים השיבו בתקיפה ישירה את ישראל, במתקפה בה שיגרו מאות טילים וכטב"מים.
לאחר התנקשויות ישראליות באיסמעיל הנייה על אדמת איראן ובחסן נסראללה בביירות, תקפו האיראנים שנית באופן דומה באוקטובר 2024. בחודש יוני במהלך מבצע "עם כלביא" תקפה ישראל באמצעות מטוסים ואמצעים אחרים מתקנים ואישים באיראן, והאיראנים הגיבו במתקפות נגד.
מאז נשמרת המתיחות על אש נמוכה, כאשר באיראן משגרים איומים על ישראל מדי יום, ואילו באיראן חוששים מפעולותיה של ישראל בשטחם.
מצב האויב: החיסולים הרבים והיכולת של ישראל להציג חדירה מודיעינית מדויקת לסודות הכמוסים ביותר של המשטר גרמה לפחד גדול בטהראן, על אף הצהרות הרהב. הכישלון מול ישראל הצית ויכוח נוקב בין המחנות השמרניים והרפורמיסטים בשאלת הגישה מול ישראל והמערב.
חיסולים בולטים: בשלב הראשון של המבצע נהרגו ראשי מערכות ההגנה האיראנים, בהם מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, רמטכ"ל צבא איראן מוחמד באקרי ומדעני גרעין בכירים. גם המנהיג העליון חמינאי הוברח לבונקר תת קרקעי מחשש שישראל תתנקש בו. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן נפצע בניסיון חיסול בזמן שישב עם הצמרת הביטחונית האיראנית.
שיגורים: במתקפה ערב ראש השנה ה'תשפ"ד (שהייתה המתקפה השנייה על ישראל) שוגרו כ-200 טילים ורקטות שרובם יורטו מחוץ לישראל. בזמן המלחמה איראן שיגרה מאות טילים בליסטיים ואלפי כלי טיס בלתי מאוישים לעבר מטרות צבאיות ואזרחיות בישראל.
ציון כללי: אין ספק שאיראן ממשיכה להתחמש ברגעים אלה, וראשי המשטר הפונדמנטליסטי ימשיכו לדבוק במשימתם ושאיפתם להשמדת ישראל, אך פריצת מחסום הפחד הישראלי וההוכחות שסיפק על אדמת איראן, שינו בסייעתא דשמיא את המשוואה, ובאיראן הבינו שישראל נחושה לטרפד את תוכניותיהם - וגם מצליחה.
חזית תימן
סטטוס מלחמה: זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה החל ארגון הטרור של החות'ים בתימן לשגר לעבר ישראל טילים בליסטיים וכטב"מים. מעת לעת צה"ל ביצע מבצעי תקיפה בתימן בתגובה לשיגורים.
מצב האויב: ככל הנראה הגיבוי מצד משמרות המהפכה וההבנה כי אין להם מה להפסיד במערכה מול ישראל, גורמת להם להטריד את אזרי ישראל מדי יום עם שיגור או שניים שלעיתים נופל בדרך.
חיסולים בולטים: במבצע "טיפת מזל" תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי כינוס של בכירים בארגון החות'ים בוילה בעיר צנעא שבתימן. בתקיפה נהרגו ראש ממשלת החות'ים וחלק משרי הממשלה, ובסך הכל מעל 50 בני אדם.
רמטכ"ל החות'ים מוחמד עבד אל-כרים אל-ע'מארי ושר ההגנה של החות'ים מוחמד אל-עאטפי, שהיו מטרות מרכזיות של התקיפה, לא נהרגו ולפי דיווחים בתימן רק הרמטכ"ל נפצע.
שיגורים: מתחילת המלחמה שיגרו החות'ים עשרות רבות של טילים בליסטיים ומאות כטב"מים, כאשר אחוז קטן הצליח ליפול ולגבות נזק מישראל. בחודש שעבר החות'ים שיגרו לראשונה טיל עם ראש קרב מתפצל, שהתפרק באוויר אך חלקים ממנו עדיין פגעו מסביב לנמל התעופה בן-גוריון.
ציון כללי: הביצועים של ישראל בחיסולים ובתקיפות בתימן בהחלט מרשימים אך עד כה לא השיגו את המטרה, ונדמה שיש צורך בפתרון מסוג אחר שיביא שקט בגזרת תימן.
חזית יהודה ושומרון
סטטוס מלחמה: בינואר האחרון יצא צה"ל למבצע "חומת ברזל" ביהודה ושומרון. המבצע החל במחנה הפליטים ג'נין והתרחב בהמשך גם למקומות אחרים בשומרון, בהם טולכרם, קבאטיה, טמון, נור שמס ועוד.
המבצע כלל הרס רב של מבנים במחנות הפליטים, שלדברי צה"ל נועד ליצירת צירי תנועה חדשים בתוך המחנות הצפופים, ולהרחבת צירים קיימים, במטרה לאפשר לצה"ל להיכנס למחנות ממספר כיוונים בהפתעה.
מצב האויב: כמויות הנשק הבלתי נתפסות (תרתי משמע) ביהודה ושומרון מהווים איום מתמיד על מדינת ישראל, מלבד התרחיש של 'היפוך קנים' מצד חמושי הרשות הפלסטינית. רק בשבוע שעבר נרצחו שישה קדושים בדם קר על ידי פלסטינים מהכפרים ליד רמאללה.
חיסולים בולטים: במהלך השנה חוסלו מספר מפקדים בכירים, ביניהם: טארק א-דוש מפקד הזרוע הצבאית של גדודי חללי אל-אקצא בטולכרם. איהאב אבו עטיווי ראש הזרוע הצבאית של חמאס בטולכרם. עומר בשאראת מפקד הג'יהאד האסלאמי בטמון. איסר סעדי מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בג'נין. כל זאת לצד עשרות מפקדי שטח וחוליות שחוסלו.
שיגורים: השבוע דווח לראשונה על ניסיון שיגור של רקטות בעלי ראש נפץ בסמוך לכביש 443. מדובר בקפיצת מדרגה מסוכנת שבצה"ל עוקבים אחריה מקרוב.
ציון כללי: בחסדי שמים הפעילות האגרסיבית בצפון השומרון נותנת את אותותיה, ובצירוף הסיכולים הרבים ישנם פחות אירועי טרור אך המוטיבציה רק עולה עם הזמן, ומערכת הביטחון חייבת לעקוב בשבע עיניים אחר המתרחש בלב הארץ.
עיראק
סטטוס מלחמה: בתחילת המלחמה המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על התקפות מל"טים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל כנקמה על הלחימה ברצועת עזה. המיליציות הצהירו כי ימשיכו "להכות במעוזי האויב" כל עוד הלחימה בעזה נמשכת.
בדצמבר 2024 דווח כי בעקבות חשש מתקיפה ישראליות בעיראק ונפילת משטר אסד בסוריה, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק הגיעו להסכם עם ראש ממשלת עיראק על הפסקת הפעולות הצבאיות נגד ישראל. על פי דיווחים שונים רוב המיליציות פורקו או עזבו את ציר ההתנגדות והצטרפו חלקית לצבא עיראק. ואכן בשנה האחרונה ירדה הפעילות (הגלויה) מול עיראק לאפס.
מצב האויב: על אף שמספר מיליציות עדיין מצהירות על כוונתם להילחם ב"כופרים" ולנקום בישראל, מצב הדברים הביא לכך שהם חדלו מלפעול נגד ישראל, אך רבים מהם פועלים נגד בסיסים של ארצות הברית באזור.
שיגורים: מספר השיגורים השנה מעיראק (באופן רשמי עם נטילת אחריות) עומד על 0.
ציון כללי: בחסדי שמיים הזירה הכי פחות פעילה של ישראל.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
האם בשנה הבאה נזכה לסגירת חלק מהחזיתות או שמא נאלץ להתמודד עם פתיחת חזיתות חדשות? על כך ועוד נתפלל בראש השנה, שנזכה להיוושע במהרה.
וְעַל הַמְּדִינות בּו יֵאָמֵר. אֵיזו לְחֶרֶב. אֵיזו לְשָׁלום. אֵיזו לְרָעָב. אֵיזו לְשָׂבָע. וּבְרִיּות בּו יִפָּקֵדוּ. לְהַזְכִּירָם לְחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לא נִפְקַד כְּהַיּום הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא.
0 תגובות