צבא ארצות הברית נערך לאפשרות של מתקפה נרחבת נגד איראן, שעשויה לצאת לדרך בתוך 96 שעות מרגע שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יורה על כך. שני גורמים אמריקאיים מסרו ל-CNN כי הכוחות שכבר פרוסים במזרח התיכון ערוכים לבצע את הפעולה, וכי בפנטגון ובפיקוד המרכז האמריקאי גובשה רשימת מטרות רחבה.
בניגוד לתקיפות מוגבלות שנועדו לפגוע במכ"מים, במשגרי טילים ובאמצעים צבאיים שניתן לשקם במהירות, המתקפה המתוכננת עשויה להיות רחבה ומשמעותית בהרבה. לפי הדיווח, בין המטרות האפשריות נמצאות תשתיות אנרגיה איראניות, מתקנים צבאיים ואתרים הקשורים לתוכנית הגרעין.
אחד הגורמים ששוחחו עם CNN הגדיר את התוכנית כ"מאמץ גדול". לפי גורמים אמריקאיים בהווה ובעבר, הבקיאים בדיונים הפנימיים, יש הסבורים כי השאלה היא לא אם טראמפ יורה על פעולה צבאית נוספת, אלא מתי יעשה זאת. להערכתם, החלטה עשויה להתקבל עוד לפני סוף השנה, ככל הנראה לאחר בחירות האמצע בארצות הברית.
עם זאת, הנשיא טרם קיבל החלטה סופית, ובוושינגטון מזכירים כי בעבר שקל טראמפ צעדים צבאיים ובסופו של דבר נסוג מהם ברגע האחרון. הבית הלבן סירב להגיב לדיווח. בפנטגון הסתפקו באמירה כי תפקידו של המשרד הוא לגבש אפשרויות צבאיות ולבצע את אלה שעליהן יורה הנשיא.
במקביל להיערכות האמריקאית, ישראל פועלת לקידום תקיפות נוספות באיראן. לפי CNN, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מטראמפ לאשר פעולה משותפת עוד לפני בחירות האמצע בארה"ב, אך הנשיא לא נתן לכך אור ירוק.
מקור ביטחוני ישראלי אמר לרשת כי נתניהו ניסה לשכנע את טראמפ לתקוף, אך הממשל האמריקאי ביקש מישראל להמתין עד להשלמת ההיערכות לפעולה משותפת. אחת הסיבות לעיכוב, לפי אותו מקור, הייתה הערכה שלפיה תקיפה לפני הבחירות בישראל עלולה לפגוע בהליך הבחירות ולהביא לדחייתן.
ישראל נערכה בשבוע האחרון לאפשרות של מתקפות נוספות ואף פעלה מול גורמים אמריקאיים כדי לקדם אותן. אולם, לפי הדיווח, בכירים בממשל, ובהם טראמפ, הבהירו כי בשלב זה על ישראל להמתין, תוך איתות על אפשרות למבצע משותף בהמשך.
לפי הגורמים המעורים בנושא, ישראל דחתה את האפשרות לתקיפה מיידית ומתכוננת לתרחיש של פעולה משותפת, ככל הנראה לאחר בחירות האמצע בארה"ב. אחת הסיבות להסכמה הישראלית היא הצורך בתמיכה אמריקאית בהגנה מפני טילים, לאחר שהתחמושת ההגנתית של ישראל נשחקה במהלך המלחמה.
נתניהו הצהיר השבוע בטקס סיום של צה"ל כי הנחה את הצבא, את המוסד ואת יתר זרועות הביטחון לפעול להפלת המשטר האיראני. עם זאת, לפי אחד המקורות המצוטטים בדיווח, הערכות המודיעין האמריקאיות מצביעות על כך שישראל עדיין אינה מציגה יעד אסטרטגי ברור מעבר להמשך הלחץ על המשטר ולהצגת התקדמות במערכה.
ההיערכות הצבאית מתרחשת על רקע אזהרות מודיעיניות מפני תגובה איראנית חריפה במקרה של תקיפה אמריקאית או ישראלית. לפי שני מקורות המכירים את הערכות המודיעין האמריקאיות, איראן והחות'ים עלולים להגיב במהירות באמצעות פגיעה בכוחות ובמתקנים אמריקאיים ברחבי המזרח התיכון, ואולי גם באזורים נוספים.
מזכר מודיעיני בלתי מסווג מ-23 באוקטובר, שעליו חתום מנהל המודיעין הלאומי של ארה"ב, ג'יי קלייטון, קובע כי איראן הגבירה במידה ניכרת את מאמציה לפגוע באנשי צוות אמריקאיים. לפי דיווח קודם של CNN על המסמך, מאמצי התכנון של מתקפות הגיעו לשלבים מתקדמים במזרח התיכון ובמדינות נוספות.
עם זאת, גורמי המודיעין מעריכים כי בשלב זה איראן והחות'ים אינם צפויים לפתוח במתקפה מקדימה נגד כוחות אמריקאיים או ישראל. הסיכון העיקרי, לפי ההערכות, הוא תגובה צבאית אם ארה"ב או ישראל יתקפו ראשונות.
על רקע החשש מהסלמה, ארה"ב צפויה לצמצם בימים הקרובים את הנוכחות הדיפלומטית שלה בחלק ממדינות המזרח התיכון. בשגרירות האמריקאית בריאד שבסעודיה כבר ניתנה הוראת עזיבה, ולפי אחד המקורות צפויות הנחיות דומות במתקנים דיפלומטיים נוספים. במקומות שבהם לא תינתן הוראת עזיבה, עשוי מספר העובדים להיות מצומצם.
גם אנשי צבא אמריקאים שאינם מוגדרים חיוניים, ושנועדו להגיע לאזור במסגרת סבב פריסת הכוחות הבא, קיבלו הודעה כי לא יישלחו למזרח התיכון.
גורם נוסף שעשוי לדחוף את טראמפ להחלטה הוא המצב במצר הורמוז, נתיב שיט מרכזי להובלת נפט. ארה"ב ממשיכה להטיל מצור על נמלי איראן ולסייע לתנועת כלי השיט במצר, אך האיום מפני תקיפות איראניות ממשיך להשפיע על מחירי הנפט, שנותרו גבוהים למרות הגידול במספר מכליות הנפט החוצות את הנתיב.
מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, האדמירל בראד קופר, ביקר ביום ראשון באזור המצר, צפה בתנאים המבצעיים מהאוויר ונפגש עם חיילים שהשתתפו בפינוי מוקשים איראניים מנתיב השיט. קופר הצהיר כי ארה"ב ממשיכה לעמוד לצד שותפותיה במפרץ ותעשיית הספנות, והדגיש את מחויבותה לחופש השיט במצר הורמוז.
בכיר אמריקאי הודה כי לא ניתן להמשיך לאורך זמן במצב הקיים. בהיעדר פריצת דרך דיפלומטית, הלחץ סביב מצר הורמוז עשוי להיות אחד הגורמים שיביאו את טראמפ לשקול מחדש פעולה צבאית רחבת היקף.