עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט נתניהו נמשכה היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר חלק ניכר מהדיון התמקד בשאלות קשות שהפנה אליו השופט משה בר־עם בנוגע לאישורים שנתן לחוקרים בתיק 1000.
הדיון עסק בשאלה עד כמה רחב היה ההיתר לחקור את החשד לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים, ובאילו נסיבות נדרשו החוקרים לקבל אישור נוסף ממנדלבליט.
השופט בר־עם הקשה על היועץ המשפטי לשעבר: "יש כאן אישור גורף לחקור בעניינו של ראש הממשלה?" מנדלבליט השיב כי האישור לא היה בלתי מוגבל: "לא. הגידור זה הנושא. אם תצליחו להביא לי ראיות לקבלת טובות הנאה בהיקף ניכר מאנשי עסקים – זה יכול להעביר את הרף".
אלא שהשופט לא הסתפק בתשובה והמשיך לתהות על גבולות הסמכות שניתנה למשטרה: "מותר לחקור כל אדם וכל עניין בנוגע לקבלת מתנות? זה לא נראה גורף מדי כאשר מדובר בראש הממשלה?"
מנדלבליט הסביר כי כאשר מתעורר חשד, ניתן לפתוח בבדיקה, וכי נועדו להתקיים ישיבות סטטוס שבהן החוקרים יעדכנו אותו. אלא שבהמשך התעוררה מחלוקת בשאלה אם נדרשו אישורים מראש לפעולות חקירה נוספות.
השופט בר־עם הבהיר כי יש פעולות מהותיות שלא ניתן לבצע ללא אישור, אך מנדלבליט חלק על האופן שבו הוצגו הדברים: "זה לא מדויק. האישור ניתן לבדיקת נושא ואף פעם לא הפסקתי אותו. לא צריכים לבוא לבקש על כל פעולה".
בשלב זה הטיח בו סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד: "אתה סותר את עצמך אלף פעמים".
בעקבות הדברים ביקש השופט להבין אילו פעולות בכל זאת חייבו אישור נוסף. מנדלבליט השיב כי החוקרים היו צריכים להציג חשד כלפי אדם מסוים ולבקש להעמיק את הבדיקה במסגרת הנושא שאושר. הוא הוסיף כי בתחילת הדרך לא סבר שהמידע על סיגרים ושמפניות מצדיק חקירה מעמיקה, וכי בהמשך הגיע מידע נוסף ששינה את התמונה.
השופט: "לא היה מקום לכתוב את זה בצורה מפורשת מסודרת?"
סוגיה נוספת שעלתה בדיון נגעה להאזנות לנתן אשל, שמנדלבליט טען בעבר כי לא אישר. היועץ המשפטי לשעבר אמר כי במסגרת האישורים שנתן הייתה ציפייה שהמשטרה תפנה אליו לפני שתאזין לאשל.
השופט בר־עם תהה אם ההיתר הכללי שניתן לחוקרים לא היה עמום מדי: "השאלה מה מבינים חוקרי המשטרה שמקבלים את ההיתר הכללי. אולי צריך לתת אישור יותר קונקרטי, כדי שלא יעשו חלילה בטעות מה שאסור. אני לא כל כך מבין איך זה אמור לעבוד".
בהמשך שאל שוב: "לא היה מקום לכתוב את זה בצורה מפורשת מסודרת?"
מנדלבליט השיב כי לשם כך התקיימו ישיבות הסטטוס, וכי כאשר עלו ממצאים המעידים על טובות הנאה בהיקף נרחב, החוקרים היו אמורים לפנות אליו מראש. "אני חושב שהם הבינו", אמר.
"אני חי מהעדות של הדס קליין"
גם שאלותיו של חדד בנוגע לאופן איסוף הראיות בתיק 1000 העמידו את מנדלבליט בפני קשיים. הסנגור שאל אם ידע שהדס קליין, עוזרתו של איש העסקים ארנון מילצ'ן, התבקשה להביא מסמכים מהנהלת החשבונות, תוך שהוצג לספקים ולהנהלת החשבונות הסבר שלפיו המסמכים נדרשים לצורך ספירת מלאי. מנדלבליט השיב כי אינו מכיר את הפרטים.
כשחדד שאל אם ידע שהמסמכים מתעדים רכישות של מילצ'ן וג'יימס פאקר לביתם, ולא בהכרח מסירה אישית של המתנות למשפחת נתניהו, השיב מנדלבליט: "אני הבנתי שזה אמור לשקף את מה שנמסר לראש הממשלה ורעייתו. אני חי מהעדות של הדס קליין".
חדד הציג גם תמליל שבו קליין הביעה הסתייגות מהיכולת להתחייב לכמויות המתנות, ושאל אם הדברים הובאו לידיעת מנדלבליט. היועץ המשפטי לשעבר השיב שלא.
לקראת סוף הדיון חזרו הצדדים לשאלת החשד שבו נחקר נתניהו. מנדלבליט הסביר מדוע התנגד לניסוח שלפיו ראש הממשלה נחקר בחשד לשוחד, כפי שביקשו החוקרים, וטען כי חשש שמנסים לכוון אותו מראש לעבירה חמורה יותר.
"חשבתי שיש פה ניסיון לנתב אותי לכיוון של שוחד כלפי ראש הממשלה ומילצ'ן, ואני חושב שצריך להיזהר לפני שמזמינים אדם לחשד בעבירה של שוחד", אמר. לדבריו, הוא העדיף להתמקד בעובדות ולא בסעיף העבירה האפשרי.
גם כאן התערב השופט בר־עם ושאל: "אז איך נוצר הפער הזה? בין עובדות שמייחסות לו שוחד לבין מה שהוא מוזהר לגביו?"
מנדלבליט השיב כי נתניהו נדרש להתייחס למסכת העובדתית, והסביר כי העדיף להשתמש במונח "טוהר מידות", שמאפשר לבחון טווח רחב יותר של חשדות. לדבריו, כבר בתחילת הדרך סבר שהמקרה מתאים יותר לעבירת הפרת אמונים מאשר לעבירת שוחד.
הדיון הסתיים בנקודה זו וצפוי להתחדש מחר.