בצילם של הימים הנוראים, בהם אנו מרבים ב"עבודה שבלב", בתפילה למי שאמר והיה העולם, התכנסנו לשורת ראיונות מרתקים בהם משה מנס משוחח עם חזנים ממגוון עדות וקהילות. בפרק זה עם הרב יצחק נריה ראש ישיבת תורה בציון ונכדו של הרב משה צבי נריה מי שמוגדר כראש החץ של הציבור הדתי-לאומי, אבי דור הכיפות הסרוגות.
בריאיון עמוק ונוקב, הוא מספר על הכאב, השמחה והחיבור הבלתי נלאה של עם ישראל לארצו ולקדוש ברוך הוא, דרך תפילות עתיקות ומנגינות שמרוממות את הנפש. השיחה הזו היא מסע בין שבורי הלב של הדור הזה לבין התקווה הגדולה של שיבת ציון.
בפתח הריאיון נשאל הרב: אנחנו מכירים את עולם הישיבות, את הנוסח הליטאי ואולי אפילו הספרדי, אבל רצינו שתכניס אותנו לעולם הדתי-לאומי, במיוחד בימים סוערים אלו, מה מיוחד בתפילות שלכם, כראש ישיבה, שמביא קדושה דווקא עכשיו?
"זו שאלה נוקבת. עולם התורה הדתי-לאומי לא מנותק מהמסורת הליטאית או החסידית, אלא ממשיך אותה, עם תוספת ייחודית. אנחנו מביאים את אווירת אלול החסידית – שמחה, חיות, מוזיקה שמרוממת את הנפש – אבל גם את היראה הליטאית. סבא שלי, הרב משה צבי נריה זצ"ל, היה חלוץ בכך שהבין שכדי לדבר לנוער הארץ-ישראלי, צריך לשלב את ההוויה המקומית: את שמחת הגאולה, את האור של שיבת ציון. זה מתבטא בתפילות ששואבות מהקדושה העמוקה של ארץ ישראל המתחדשת".
תוכל להמחיש את השילוב הזה?
"בוודאי. הבעל שם טוב לימד על סיום הסליחות: "רחמנא דעני לעניי ענינא, רחמנא דעני לתבירי לבא ענינא". הוא אמר שאין לנו צדיקים או תמימים, יש לנו רק שבורי לב ונמוכי רוח. בדור שלנו, השבורות הזו היא לא רק אישית – היא של כל עם ישראל. בשנתיים האחרונות, עם ישראל חווה כאב גדול, נמיכות רוח ככלל. כשאנחנו אומרים "רחמנא דעני", זו זעקה של העם כולו. התפילה שלנו בישיבה נושאת את הכאב הזה, אבל גם את האחריות לקחת חלק במפעל הגאולה".
זה נוגע ללב. אתה מדבר על כאב, ואני יודע שזה נוכח בישיבה שלכם ממש השנה...
"כן, זה כואב מאוד. השנה, כשפתחתי את השיחה הראשונה של אלול, חשבתי על תלמיד שלנו, מלאכי יהודה הררי זצ"ל, שנפל במלחמה ברצועה. שנה שעברה הוא עוד היה כאן, מתפלל איתנו, והשנה האלול הזה כואב יותר. אתה נכנס לתפילה לא רק עם עצמך, אלא עם כל עם ישראל. הכאב הזה הופך לחלק מהתפילה, מהזעקה שלנו לקדוש ברוך הוא".
לפרקים נוספים של עבודה שבלב - הקליקו כאן
זה מוביל אותנו לשאלה על הנוסח. בציבור הדתי-לאומי יש שילוב של ספרדים, תימנים, אשכנזים – איך אתם מצליחים לחבר את כולם לתפילה אחת?
"זה אתגר עצום. סבא שלי ניסה בזמנו לשלב תפילה אשכנזית בישיבה, אבל בסוף הבין שזה לא תמיד נכון לספרדים, כי הם צריכים את הנוסח שלהם כדי להתחבר. היום אנחנו משלבים בצורה מודעת יותר: בראש השנה, הנוסח הוא אשכנזי עם פיוטים ספרדיים כמו "כבני מרון" או "אחות קטנה", שמכניסים את רוח העקדה. ביום כיפור, אנחנו עושים שני מניינים – אחד אשכנזי ואחד ספרדי. בסליחות, עדות המזרח מתחילים מתחילת אלול, והאשכנזים מצטרפים אחרי מוצאי שבת. אני, כאשכנזי, לפעמים אומר סליחות בנוסח ספרדי עם התלמידים. זה לא קל, אבל זה בונה קומה רוחנית חדשה".
אני שומע את השילוב הזה, וזה מזכיר לי את המנגינות של סבא שלך, הרב משה צבי נריה. מאיפה הוא הביא את הנוסח שלו?
"סבא גדל ברוסיה, באווירה חב"דית, אבל הוא הביא משהו חדש. למשל, את המנגינה של "ידיד נפש" לליל שבת – הוא חיבר אותה בכפר הרא"ה, והיום היא נשמעת כל כך חסידית, כאילו תמיד הייתה שם. הוא לקח מנגינות ליטאיות, חסידיות, וחיבר אותן להוויה הארץ-ישראלית. הוא הבין שהתפילה צריכה לדבר לנוער של ארץ ישראל, אז הוא שילב מנגינות שמחברות את הלב – כמו "ויתהיו קול לעבדיך", שהוא שר בהשראת הקיבוצים סביב כפר הרא"ה, כדי לקרוא להם להתחבר לצדקת האל".
תן לנו דוגמה למנגינה ששילבתם השנה, משהו שמביא את הרוח הזו...
"בחרנו לשיר את "אתה זוכר מעשי עולם" במנגינה של שיר פלמ"ח, "בערבות הנגב, איש מגן נפל". המנגינה הזו נוגעת בלב, כי היא מזכירה את הקורבנות של הדור הזה, כמו בן דוד שלי, רב סרן דוד מיון ז"ל, שנפל בשמחת תורה. כשאנחנו שרים "אתה זוכר את כל המעשי, וגם כל היצור לא נכחד ממך", אנחנו מזכירים את העקדה, אבל גם את הנופלים על קידוש השם. התפילה הזו הופכת לזעקה של עם שלם, שמבקש שהקדוש ברוך הוא יזכור כל נפש, כל צעקה".
זה ממש מרגש. איך השמחה מתפרצת בתוך הכאב הזה?
"השמחה היא חלק מהגאולה. אחרי שאתה בוכה ושבור לב, אתה מבין באיזה דור אנחנו חיים – דור של שיבת ציון. אנחנו חיים טוב יותר ממלכים בימי הביניים, עם עולם תורה פורח בארץ ישראל. משה רבנו לא זכה להיכנס לארץ, ואנחנו כאן. הגר"א, הבעל שם טוב, רבי יהודה הלוי – כולם השתוקקו לרגע הזה. השמחה הזו מתפרצת בשירים, במנגינות, שמזכירות לנו שהרחמים מתגלים בתוך הגבורות. אנחנו מתפללים לא רק להצלת היחיד, אלא לישועת עם ישראל כולו".
לפרקים קודמים >>>
- משמח הלבבות הרב אלחנן משמרתי: "נכנסת עצוב ויצאת שמח? זה מה שאני רוצה!"
- עשרות שנות תפילה בברסלב | 'עבודה שבלב' עם הרב משה ביננשטוק
- תפילה שמרגישה כמו הופעה? | 'עבודה שבלב' עם החזן צבי וייס
- נוסח ע"מ, טריפוליטאי ותוניסאי | 'עבודה שבלב' עם יובל טייב
- בין פוניבז' לחברון | החזן יחיאל לכטיגר בריאיון
- "הפיוט שמרסק" | הפייטן יניב מדר בריאיון
- 'וכל מאמינים' במנגינת 'התקווה' | 'עבודה שבלב' עם הרב ירחמיאל וייס
0 תגובות