שלום פרנקל: "במצב קשה כל כך, שקועים עמוק עמוק בחושך של הגלות, גלות מצרים, הולכים ויורדים עמוק יותר וכבר מתקרבים לשער הנ' ממנו כבר אי אפשר להשתחרר ולצאת לחירות, בני ישראל היו במצב הנראה כאבוד, חסר סיכוי לפיתרון, אך דבר אחד הציל את המצב והפך את התמונה, צעקה מעומק הלב, "ויזעקו", והזעקה הזו קרעה את כל הרקיעים עלתה ונשמעה לפני הקב"ה וגרמה למהפך האדיר של היציאה לחירות עולם ממצרים.
גם בתקופתנו כשאנו שקועים עמוק בגלות האחרונה, האפילה מתגברת, ונראה שלעולם לא יהיה סוף לצרות המקיפות אותנו מכל צד, בואו ניקח עצה זו ונצעק, נצעק חזק מכל הלב, לא, לא התייאשנו, אבאל'ה, אנחנו עדיין כאן מצפים לישועה, לישועה האמיתית הנצחית, שרק אתה יכול להביא!
הצעקה הזו מהדהדת בשיר הזיצים הזה מתחילתו ועד סופו, בפשטות נוגעת ללב, כמו בן המתחנן לאביו מתוך החושך, אבאל'ה בוא תציל אותי כבר, אז בואו אחי ורעי ונצעק יחד מכל הלב כי לישועתך קיוינו כל היום ומצפים לישועה".